3,765
עריכות
שינויים
←פרסום זהותו של הרבי כמשיח
והמשיך ר' איצ'ה: "ב[[חג הפורים]] [[תרצ"ו]], סעדתי עם הרבי בביתו בעיר לנינגרד. לאחר אמירת "[[לחיים]]" רבה, אזרתי עוז וביקשתי לספר מעשה זה. הרבי הגיב: "אינני צריך להאזין לסיפוריך"."כעבור זמן מה, פניתי שוב ואמרתי, כי סיפורי נוגע אל הרבי. תשובתו הקדושה הייתה: "את הסיפורים הנוגעים אלי - יודע הנני כבר". בראותי כי דעתו הקדושה אינה נוחה מהעניין, נמלכתי מתוכניתי. אולם, בתום הסעודה, כאשר פגה שכרותי, פנה אלי הרבי בתמיהה: "יצחק, מדוע אינך מספר את סיפורך?!" השבתי: "כעת אינני מסוגל כבר לספר".
}}
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת{{הערה|שיחת פרשת שופטים תנש"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}}, רואים חסידי חב"ד חשיבות רבה בפרסום זהותו של המשיח. למרות שהרבי לא הורה על כך בצורה מפורשת, החסידים רואים בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!"}}. חשיבות הפרסום נובעת גם מהצורך בכך שהעם [[#קבלת מלכותו של מלך המשיח|יקבל את מלכותו של המשיח]]{{הערה|ראה בשיחת שבת פר' משפטים [[תנש"א]] : "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם, וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי - בגאולה האמיתית והשלימה".}}. הרבי בשיחת יום [[שמחת תורה]] [[תשמ"ז]] דיבר אודות הלוחמים בחב"ד הטוענים נגד בקשת המשיח בחשד שמתכוונים אליו, בכך שאין מקום לטענותיהם בהיות וה[[שולחן ערוך]] פוסק שיש לתבוע את משיח{{הערה|מ[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/28-06-2021-11-52-41-תשורה-ליפש-להפצה-copy.pdf יומן אורי מרדכי ליפש]}}.
שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בנושא הגאולה והמשיח, רבים מהחסידים נהגו לפנות אל הרבי במכתביהם בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם. היו אף חסידים שאמרו את הדברים בפני הרבי פנים אל פנים כשהרבי לא שלל את דבריהם{{הערה|לדוגמא, הרב [[שלום העכט]] שאמר לפני הרבי בי"ט כסלו תשל"ח "כולם מכירים שכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א הוא משיח", והרבי השיב לו: "משיח קומט באלד" [= משיח מגיע מיד] (יומן הריל"ג שבועון בית משיח 1241 עמוד 33).}}.