שינויים

בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר{{הערה|הרבי התבטא ש"אם '''חס ושלום''' יעשה '''משהו''' בזה, ידע '''ברור''' שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''" (מבשר טוב עמ' עב).}}. כמו כן, בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב"ה.

החל מ[[תנש"א]] (1991){{הערה|כבר ב[[תשמ"ו]] הרבי החל לדבר על זהות המשיח אך החסידים לא יחסו לזה שינוי מהצהרתו הברורה בתשמ"ה. בליל שמחת תורה תשמ"ו אמר הרבי {{ציטוטון|לא תהיה לי שום תרעומת אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת – שנשיא הדור הוא משיח שבדור}}, בשיחת ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז אמר {{ציטוטון|ותוכנו של השם "צמח צדק" – רומז למשיח צדקנו . . כלומר, בשם זה מתבטאת האמונה של החסידים, שכל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו – בדוגמת נשיא דורנו – הוא הוא המשיח, ואילו זכינו, היה הדבר מתקיים באופן גלוי, בעיני בשר, משיח בגלוי}}.}}, חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן (ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש"א, שאל הרב ציק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ"ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=d3abaca9-c182-4f1b-8e0b-937d22845203&st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&pgnum=338 שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א סעיף יב, ובהערה 108].}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.