פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.
היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מליובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ו[[מחשבה]] ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: [[פרד"ס|פשט, רמז, דרוש וסוד]]. [[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.
ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.
====• עוסק במצוות כדוד אביו:====
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי [[דודהמלך]], שהקדים [[תשובה ]] ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.
====• יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה====
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]]]]
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפייה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפייה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב לרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.
כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}.
====• [[ילחם מלחמות ה']]:====
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות ה[[מלחמה|מלחמות]] אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.
מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפילתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.
על דורנו העיד הרבי {{הערה|[[דבר מלכות]] פרשת [[חיי שרה]] אות י"ג}}, {{ציטוטון|שכבר רואים ורואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.
בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו ב[[ניו יורק]]){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.
===פסק דין===
==התייחסות הרבי==
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137). ראה גם [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ה' (ובהערה שם) שמביא הרבי שכאשר [[רב]] אמר על רבו - [[רבי יהודה הנשיא]], שהוא משיח העיד גם בנוגע לעצמו.}}.
אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".}}:
בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם [[ידידים מבינים]], שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י"ז חשון]] [[תשנ"ב]], ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, {{מונחון|שיחליפו במכורך|שידפיסו עם כריכה}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.
בשנים [[תשנ"ב]] -[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב"ד המקומיים או הרב המקומי{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בוודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}.
בסוף זמן הגלות, כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא {{מקור}}, סעיף ג'}}, ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}. העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.
בתאריך ב[[ב' ניסן ]] [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'}}. הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב. וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה.}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.
הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלויה בעם: "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'.}}.
בשיחת שבת [[פרשת תולדות ]] תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.
האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}: {{ציטוטון|מלכויות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיוצא בזה}}.
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.
הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה ב[[שבת]] פרשת [[תזריע-מצורע]], [[ו' אייר תשנ"א]]. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה. במהלך ההתוועדות בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.
ב[[מוצאי שבת]] לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה]], הרבי עודד את השירה.
הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהלים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].
תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על של הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
{{גלריה משיח}}
2,913

עריכות