פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"
בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.
האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"בוכיוצא בזה}}.
בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.