פתיחת התפריט הראשי
חב"דפדיה

שינויים

הסתלקות צדיק (עריכה)

גרסה מ־14:50, 2 במאי 2024

הוסרו 2,015 בתים ,  2 מאי
←‏תוארי הסתלקות: , הסרת קישורים עודפים
אדמו"ר הריי"צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון [[י"א שבט]], התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, ששופץ ושוכלל במהלך השנים.
 
===אדמו"ר נ"ע===
 
חלה את חוליו האחרון בכ"ז באדר א' [[תשנ"ב]]
בראשית חודש ניסן [[תשנ"ד]], שנתיים לאחר שחלה, שקע בתרדמת למשך כשלושה חודשים, ואושפז במרכז הרפואי 'בית ישראל' עד פטירתו. ובמוצאי שבת, ליל ג' בתמוז תשנ"ד לאחר חצות הלילה, הסתלק הרבי.
 
בהלוויה השתתפו כמאה אלף איש, בהם אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור, הוא נקבר בארון קבורה שנבנה מהסטנדר והשולחן שעליהם התפלל ואחד משולחנות הלימוד בישיבה. כיוון שלא הותיר אחריו ילדים, אמרו המזכירים שלו קדיש יתום.
 
למחרת פטירתו הקדישו לה שניים מהעיתונים הגדולים של ניו יורק, את עמוד השער תחת הכותרת המשותפת "SEA OF GRIEF" (בעברית: "ים של אבל"). עם היוודע דבר הפטירה, הוציא ראש הממשלה יצחק רבין הודעה: "ראש הממשלה ושר הביטחון משתתף בצערה של משפחתו של הרבי ובצערה של קהילת חב"ד, עם פטירת הרב מנחם מנדל שניאורסון, זכר צדיק לברכה. פטירתו של הרבי היא אבידה לעם היהודי כולו. הלך לעולמו תלמיד חכם גדול, מנהיג דגול, מגדולי המעש למען יהודי העולם וקהילות נידחות". יומיים לאחר מכן קיימה הכנסת דיון לרגל פטירת הרבי והחליטה על אספת מליאה מיוחדת ביום השלושים.
 
פטירתו הביאה לפילוג בקרב חסידיו. רוב אנשי הזרם המשיחי בחב"ד סבורים כי פטירתו לא הייתה ניסיון, והם ממשיכים לכנותו בתואר: "שליט"א".
 
 
מבנה ה'אוהל' שעל קברו של הרבי מלובביץ'
 
קברו של הרבי מלובביץ' לצד קברו של חמיו
הרבי מלובביץ' נקבר ב"אוהל" שבו נקבר קודם לכן חמיו, בחלקת אגודת חסידי חב"ד בבית הקברות מונטיפיורי בקווינס, ניו יורק. יהודים רבים עולים לקברו, במטרה לבקש רחמי שמים, ברכה והצלחה. העולים נוהגים לרשום את בקשותיהם ולקרוא אותן ואחר כך לקרוע את הדף ולהניח את הקרעים במקום. מערכת פקסים ודואר אלקטרוני מקבלת בקשות לברכות מכל רחבי העולם, וגם הן מועברות אל הקבר. מדי שנה, בתאריך פטירתו העברי, נוהגים לעלות לקברו עשרות אלפי בני אדם.
==אוהל הצדיק==
==תוארי הסתלקות==
[[קובץ:להוסיף זי"ע.png|250px|ממוזער|כתב יד הרבי על תיאור פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בשלשלת היחס: "להוסיף זי"ע"]]לאחר פטירת [[צדיק]] נהוג להצמיד לו לשמו תוארי כבוד, זצוקללה"ה (= זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא), נבג"מ (= נשמתו בגנזי מרומים), זי"ע (= זכותו יגן עלינו), נ"ע (=נשמתו עדן) או אחרים. [[הרבי]] נוהג להצמיד לשמו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בכתיבה את הכינוי "זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] "נ"ע". הרבי הסביר פעם כי משמעות הביטוי הוא, כי מה שפעל הצדיק בזיכוך בעולם - זכות זו תגן עלינו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1yPaYdFHJvh5SDXIUefcshwD_b51AOKC2/view שיחת ב' ניסן תש"ז], שיחות קודם קודם הנשיאות, עמ' 115.}}.
[[הרבי]] נוהג להצמיד גם ביאר את הסיבה שאדם ללא קשר ל[[אדמו"ר הריי"צצדיק]] בכתיבה את הכינוי מבקש שזכותו תגן עליו והוסיף שאת הביטוי "זצוקללהזללה"ה נבג"מ זי"ע"אפשר לומר על כל צדיק, ועל [[אדמואולם "ר הרש"ב]] "נזי"ע"יש להגיד על מדריכי ישראל ומלמדי תורה לרבים{{הערה|אגרות קודש כרך טז עמ' שסו}}.
במקום אחר אמר [[הרבי גם ביאר את הסיבה שאדם ללא קשר לצדיק מבקש שזכותו תגן עליו והוסיף שאת הביטוי "זללה"ה" אפשר לומר ]] שמספיק להוסיף תואר על כל צדיקהצדיק פעם אחת בכל הזדמנות ואין צורך לחזור בהמשך אחד כמה פעמים, כפי שרואים [[מעשה רב]] וכפי שנמצא בתורה שנכתב פעם אחת{{הערה|בהעלותך יא, אולם "זיכח}} "עאדוני משה" יש להגיד על מדריכי ישראל ומלמדי תורה לרביםובשאר התורה הוא מוזכר בשמו{{הערה|אגרות קודש התוועדויות תשמ"ו כרך טז א, עמ' שסו572}}.
במקום אחר אמר הרבי שמספיק להוסיף תואר על הצדיק [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם אחת בכל הזדמנות ואין צורך לחזור בהמשך אחד כמה פעמים, כפי שרואים שעל אביו [[מעשה רבאדמו"ר הרש"ב]] וכפי שנמצא בתורה שנכתב פעם אחת, הוא לא אומר נ"ע, מפני שאביו לא הסתלק ונקל יותר לומר עליו "נשמתו בי"{{הערה|בהעלותך יאביידיש: ליקוטי דיבורים חלק ד' תשט, סע"ב ואילך, בלה"ק: ליקוטי דיברים, חלק ה', כחעמוד 1016.}} . בשנת [[תשי"א]] אמר [[הרבי]], כי כמו אדמו"אדוני משהר הריי" ובשאר התורה צ גם הוא מוזכר בשמולא אומר עליו נ"ע אלא נשמתו בי{{הערה|התוועדויות תשמשיחת פורים תשי"ו כרך א, (נדפס בתורת מנחם - התוועדויות חלק ב' עמ' 572326)}}.
ב[[אחרון של פסח]] [אדמו[תש"ר הריי"צי]] התבטא פעם אחת שעל אביו בסוף ה[[אדמוהתוועדות עם הרבי|התוועדות]] אמר הרבי שאין להשתמש בלשון "נבג"מ" בנוגע לאדמו"ר הרשמהוריי"בצ, שכן "גנזי מרומים" הוא ענין ששייך להארות ו[[גילוי]]ים, הוא לא אומר נואילו אדמו"ר הריי"עצ עבודתו היתה שלא על מנת לקבל פרס, מפני שאביו לא הסתלקופרס מלשון פרוסה הוא ענין של [[הארה]] וגילוי בלבד{{הערה|ליקוטי דיברים[[לקוטי תורה]] תזריע כ, חלק ה', עמוד 1016.ב}} ונקל יותר לומר עליו , ואדמו"נשמתו ביר הריי"{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ד' תשטצ שלא עבד על מנת לקבל פרס קשור עם העצם שלמעלה מהארות וגילויים, סע"ב ואילך}}. בשנת וכיון שה[[תש"יעצמות]] אמר הוא בעולם למטה שכמבואר ב[[הרביחסידות]]נעשית בו כללות העבודה, כי כמו אדמולכן נמצא גם הרבי כאן למטה! וסיים הרבי שאדמו"ר הריי"צ גם הוא לא אומר [[אדמו"ר הריישליט"צ|עליו]] נא (= שיחיה לימים טובים אמן) – יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה"ע אלא נשמתו בי{{הערה|שיחת פורים תשיאחרון של פסח תש"א י (נדפס בתורת מנחם - – התוועדויות חלק ב' עמח"א ע' 326106)}}.
ב==קישורים חיצוניים==*'''[[אחרון של פסחhttps://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view חילוקי דרגות בהסתלקות הצדיקים]] [[תש"''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י]] בסוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אמר הרבי שאין להשתמש בלשון "נבג"מ" בנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ, שכן "גנזי מרומים" הוא ענין ששייך להארות ו[[גילוי]]ים, ואילו אדמו"ר הריי"צ עבודתו היתה שלא על מנת לקבל פרס, ופרס מלשון פרוסה הוא ענין של [[הארה]] ו[[גילוי]] בלבד{{הערה|[[לקוטי תורה]] תזריע כ, ב}}, ואדמו"ר הריי"צ שלא עבד על מנת לקבל פרס קשור עם ה[[עצם]] שלמעלה מהארות וגילויים, וכיון שה[[עצמות]] הוא בעולם למטה שכמבואר ב[[חסידות]] נעשית בו כללות העבודה, לכן נמצא גם הרבי כאן למטה! וסיים הרבי שאדמו"ר הריי"צ "שליט"א (= שיחיה לימים טובים אמן) – יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשניסן תשפ"י ד (נדפס בתורת מנחם – התוועדויות ח"א עגליון ד' 106)}}.עמוד 311
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הסתלקות]]
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/570749...677638"