שינויים

הכינוי "הסתלקות" הינו ביטוי [[יהודי]] ו[[חסיד]]י מעודן, למושג מוות. המושג מתייחס ל"הסתלקות" האדם מה[[עולם]] הזה ה[[גשמי]] לעולם הבא. בדרך כלל הביטוי [["הסתלקות]] " ניתן רק לאנשים [[צדיק|צדיקים]] שנפטרו.

במאמרי [[חסידות]] מבואר כי [[הסתלקות]]ו הסתלקותו של אדם מגיעה כאשר סיים והשלים את תפקידו בעולם הזה. [[הרבי]] מבאר במאמר הראשון שלו, "באתי לגני" ה'[[תשי"א]], את הדיוק במילה 'הסתלקות' - שאין פירושו שאין הוא נמצא איתנו ח"ו, כי אם שהוא למטה אלא שהוא בבחינת רוממות - מרומם ונעלה מאיתנו.

==פטירת הסתלקות רבותינו נשיאינו==

ב[[יום חמישי]] [[כ"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל [[אדמו"ר הזקן]] את תפילת הערבית האחרונה שלו. בני [[אדמו"ר הזקן]] היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה". לפני הסתלקותו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" ומביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ה[[הסתלקות]] ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המוות הוא מחיי ה[[גוף]] הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני הסתלקותו כתב אדמור הזקן על פתקא: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. [[אדמו"ר הזקן]] הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.

בשעה אחד עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י"ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה נפטר הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].

לאחר פטירתו הסתלקותו אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב"ד]], ניסן תשמ"ז, עמ' 68.}}.

בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.

למחרת, יום השבת האחרונה לחייו הגשמיים של [[אדמו"ר הרש"ב]], החריף משעה לשעה מצבו של אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת.

בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, [[אדמו"ר הריי"צ]], היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו. ב[[מוצאי שבת]] בשעה עשר, פקח לפתע [[אדמו"ר הרש"ב]] את עיניו והביט באדמו"ר הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של [[אדמו"ר הרש"ב]] היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאל]] (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ נ"ע חלק א'עמוד קיג.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: "[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין{{הערה|[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]] עמ' 96.}}!".

[[אדמו"ר הרש"ב]] הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם [[אדמו"ר הזקן]] בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני [[הסתלקות]]והסתלקותו, אף הוא ב[[מוצאי שבת]] קודש.

אדמו"ר הריי"צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון [[י"א שבט]], התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ ששופץ ושוכלל במהלך השנים.

האוהל מוקדש לתפילה ובקשות [[רחמים]] בעת ה"השתטחות" על קבר הצדיק, והוא מקום סגולה להתעוררות [[רחמים]] רבים.

[[קובץ:להוסיף זי"ע.png|250px|ממוזער|כתב יד הרבי על תיאור פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בשלשלת היחס: "להוסיף זי"ע"]]לאחר פטירת [[צדיק]] נהוג להצמיד לו לשמו תוארי כבוד, זצוקללזצוקללה"ה (= זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא), נבג"מ (= נשמתו בגנזי מרומים), זי"ע (= נזכותו זכותו יגן עלינו), נ"ע (=נשמתו עדן) או אחרים. [[הרבי]] נוהג להצמיד לשמו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בכתיבה את הכינוי "זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] "נ"ע". הרבי הסביר פעם כי משמעות הביטוי הוא, כי מה שפעל הצדיק בזיכוך בעולם - זכות זו תגן עלינו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1yPaYdFHJvh5SDXIUefcshwD_b51AOKC2/view שיחת ב' ניסן תש"ז], שיחות קודם קודם הנשיאות, עמ' 115.}}.

[[הרבי]] נוהג להצמיד גם ביאר את הסיבה שאדם ללא קשר ל[[אדמו"ר הריי"צצדיק]] בכתיבה את הכינוי מבקש שזכותו תגן עליו והוסיף שאת הביטוי "זצוקללזללה"ה נבג"מ זי"ע"אפשר לומר על כל צדיק, ועל [[אדמואולם "ר הרש"ב]] "נזי"ע"יש להגיד על מדריכי ישראל ומלמדי תורה לרבים{{הערה|אגרות קודש כרך טז עמ' שסו}}.

במקום אחר אמר [[הרבי גם ביאר את הסיבה שאדם ללא קשר לצדיק מבקש שזכותו תגן עליו והוסיף שאת הביטוי "זללה"ה" אפשר לומר ]] שמספיק להוסיף תואר על כל צדיקהצדיק פעם אחת בכל הזדמנות ואין צורך לחזור בהמשך אחד כמה פעמים, כפי שרואים [[מעשה רב]] וכפי שנמצא בתורה שנכתב פעם אחת{{הערה|בהעלותך יא, אולם "זיכח}} "עאדוני משה" יש להגיד על מדריכי ישראל ומלמדי תורה לרביםובשאר התורה הוא מוזכר בשמו{{הערה|אגרות קודש התוועדויות תשמ"ו כרך טז א, עמ' שסו572}}.

במקום אחר אמר הרבי שמספיק להוסיף תואר על הצדיק [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם אחת בכל הזדמנות ואין צורך לחזור בהמשך אחד כמה פעמים, כפי שרואים שעל אביו [[מעשה רבאדמו"ר הרש"ב]] וכפי שנמצא בתורה שנכתב פעם אחת, הוא לא אומר נ"ע, מפני שאביו לא הסתלק ונקל יותר לומר עליו "נשמתו בי"{{הערה|בהעלותך יאביידיש: ליקוטי דיבורים חלק ד' תשט, סע"ב ואילך, בלה"ק: ליקוטי דיברים, חלק ה', כחעמוד 1016.}} . בשנת [[תשי"א]] אמר [[הרבי]], כי כמו אדמו"אדוני משהר הריי" ובשאר התורה צ גם הוא מוזכר בשמולא אומר עליו נ"ע אלא נשמתו בי{{הערה|התוועדויות תשמשיחת פורים תשי"ו כרך א, (נדפס בתורת מנחם - התוועדויות חלק ב' עמ' 572326)}}.

ב[[אחרון של פסח]] [אדמו[תש"ר הריי"צי]] התבטא פעם אחת שעל אביו בסוף ה[[אדמוהתוועדות עם הרבי|התוועדות]] אמר הרבי שאין להשתמש בלשון "נבג"מ" בנוגע לאדמו"ר הרשמהוריי"בצ, שכן "גנזי מרומים" הוא ענין ששייך להארות ו[[גילוי]]ים, הוא לא אומר נואילו אדמו"ר הריי"עצ עבודתו היתה שלא על מנת לקבל פרס, מפני שאביו לא הסתלקופרס מלשון פרוסה הוא ענין של [[הארה]] וגילוי בלבד{{הערה|ליקוטי דיברים[[לקוטי תורה]] תזריע כ, חלק ה', עמוד 1016.ב}} ונקל יותר לומר עליו , ואדמו"נשמתו ביר הריי"{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ד' תשטצ שלא עבד על מנת לקבל פרס קשור עם העצם שלמעלה מהארות וגילויים, סע"ב ואילך}}. בשנת וכיון שה[[תש"יעצמות]] אמר הוא בעולם למטה שכמבואר ב[[הרביחסידות]]נעשית בו כללות העבודה, כי כמו אדמולכן נמצא גם הרבי כאן למטה! וסיים הרבי שאדמו"ר הריי"צ גם הוא לא אומר [[אדמו"ר הריישליט"צ|עליו]] נא (= שיחיה לימים טובים אמן) – יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה"ע אלא נשמתו בי{{הערה|שיחת פורים תשיאחרון של פסח תש"א י (נדפס בתורת מנחם - – התוועדויות חלק ב' עמח"א ע' 326106)}}.

ב==קישורים חיצוניים==*'''[[אחרון של פסחhttps://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view חילוקי דרגות בהסתלקות הצדיקים]] [[תש"''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י]] בסוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אמר הרבי שאין להשתמש בלשון "נבג"מ" בנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ, שכן "גנזי מרומים" הוא ענין ששייך להארות ו[[גילוי]]ים, ואילו אדמו"ר הריי"צ עבודתו היתה שלא על מנת לקבל פרס, ופרס מלשון פרוסה הוא ענין של [[הארה]] ו[[גילוי]] בלבד{{הערה|[[לקוטי תורה]] תזריע כ, ב}}, ואדמו"ר הריי"צ שלא עבד על מנת לקבל פרס קשור עם ה[[עצם]] שלמעלה מהארות וגילויים, וכיון שה[[עצמות]] הוא בעולם למטה שכמבואר ב[[חסידות]] נעשית בו כללות העבודה, לכן נמצא גם הרבי כאן למטה! וסיים הרבי שאדמו"ר הריי"צ "שליט"א (= שיחיה לימים טובים אמן) – יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשניסן תשפ"י ד (נדפס בתורת מנחם – התוועדויות ח"א עגליון ד' 106)}}.עמוד 311