שינויים

'''המשך''' בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת [[מאמר|מאמרי]] י חסידות שנאמרו או נכתבו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף באופן שכל מאמר קשור - ובהמשך - למאמר שלפניו.

ההמשך הראשון שנאמר במאמרי הרביים הינו "[[המשך והחרים תרל"א]]" ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שלאחר מכן חידש את מושג ה'המשך' באמירת ה[[המשך וככה תרל"ז|המשך "וככה"]] המכונה '''ההמשך הגדול''', או '''וככה הגדול''' שנאמר בשנת [[תרל"ז]]{{הערה|שם=התועדויות 114|[[התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}.

בדרך כלל אמירת [[מאמר]] חסידות המכונה גם [[דא"ח]] נאמרו ב[[שבת]] או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - [[פסוק]] או [[מאמר רז"ל]] הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים{{הערה|[[שם=התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}.

ההמשכים ב[[חסידות חב"ד]] הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה.

כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות ב[[תרל"א]], נחגג המאורע בצורה נדירה, [[אדמו"ר המהר"ש]] קרא לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] וציווה עליו להביא בקבוק [[משקה]] ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי{{הערה|שם=תרס"ו|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה.}}.

כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] קרא לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] וציווה עליו להביא בקבוק [[בנדיקטין]] וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו{{הערה|[[ספר המאמרים שם=תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה.}}.

*'''[[המשך מים רבים וככה תרל''ו"ז| המשך וככה הגדול]]'''.*'''- [[המשך וככה תרל"ז]]'''.

;'''אדמו"ר הרש"ב''':*'''[[המשך האומנם]]''' - [[תרמ"ג]].*'''[[המשך תרנ"ט|המשך רנ"טיום טוב של ראש השנה]]'''- [[תרנ"ט]].*'''[[המשך תרס"ו]] - | המשך יום טוב של ראש השנה''']] - [[תרס"ו]].*'''[[המשך תער"ב| המשך בשעה שהקדימו]] - בשעה שהקדימו'''- [[תרע"ב]].

;'''אדמו"ר הריי"צ''':*'''המשך ראש השנה''' - תש"ג.*'''המשך [[באתי לגני]]''' - תש"י '''הרבי''':*'''המשך מאמרי חודש [[תשרי]] ''' - [[תשכ"ג]]''', שהוגהו ונדפסו בשנת [[תנש"א]], ואחר כך ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.*'''המשך "נתת ליראיך" ''' - [[תשל"ו]]'''. שלושה מאמרים, נאמרו בימי הגאולה [[י"ב תמוז]], [[י"ג תמוז]], [[ט"ו תמוז]]. הוגהו ונדפסו כמאמר אחד משולב בשנת [[תשמ"ו]], ואחר כך בספר המאמרים מלוקט חלק א'.