שינויים

ביסוד השאלה עומד הספק האם ה"הולכה" היא רק פעולה טכנית כדי לבצע את פעולת ה"הליכה" שמשמעותה האמיתית היא רק "לקרב" את הדם אל המזבח, אך אפשר גם לבצעה בדרכים אחרות כמו למשל העמדת שורה של בני אדם שיעבירו זה לזה בהושטת יד, או אותה הולכה שהתורה דורשת היא הליכה רגלית.

באופן כללי השאלה נחלקת לשניים:

2) האם חלים על "הולכה שלא ברגל" הלכות פסול, כגון עבודה על ידי זר, או אם הכהן חשב מחשבת [[פיגול]] בעת ההולכה. ועל כך קיימת מחלוקת הלכתית אם אפשר לתקן את הנזק שנעשה על ידי הולכה פסולה, בין אם ההולכה נעשתה על ידי זר ובין אם נעשתה "שלא ברגל". קביעה זאת שנויה במחלוקת.

==בתורת הרבי==

הוא קיבל על כך מענה באגרות קודש{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6502.htm כרך ז' ו' תק"ב]}}, כי אחד מהנקודות שאותם רוצה הרמב"ם להדגיש בפירושו שם הוא כי גם ב"הולכא זוטרתא" כלומר בשוחט בצד המזבח ושוחט, שדרכו לעשות את הקרבן בלי הולכה (כיון שאין בכך כל צורך טכני ומעשי), עם כל זה נדרשת ממנו הולכה מיוחדת לשם המצווה. ועל כך הביא הרמב"ם את הכהן גדול כדוגמא לאדם שדרכו לקצר בהליכה, {{ציטוטון|שדרכו לקצר בדרכו בהולכתו הדם. והאברים מקבלם ועומד במקומו וזורקם}} אף הוא - {{ציטוטון|שקיבל את הדם ועמד במקומו וזרקו למזבח נפסל הזבח.}}.