פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 685 בתים ,  06:19, 21 באוקטובר 2020
מ
'''הגבלה עצמית''' פ[[ירושה]] הוא מושג האומר שהקב”ה הגביל את עצמו כביכולשהאדם אף על פי שהוא בלתי מוגבל, שדוקא בצורה מסויימת נוכל לתפוס בו הוא מחליט להיות מוגבל דוקא באופן זה ולא בצורה אחרת. באור האלקי אין שום הגבלה. ההגבלה היחידה היא, שהמשכת האור תלויה בעשיה שלנו, והעשיה שלנו נקבעה ע”י הקב”ה באיזה אופן הדבר יעשהאחר.
ב[[מאמר]] של ==בקיום מצוות==באור האלקי אין שום הגבלה. אולם [[אדמו"ר הרשהקב"בה]]{{הערה|המתחיל “אלה תולדות נח”}}משנת הגביל את עצמו כביכול, שדוקא בצורה מסויימת נוכל לתפוס בו ולא בצורה אחרת, והיינו, שהמשכת האור תלויה בעשיה שלנו, והעשיה שלנו נקבעה על ידי [[תרסהקב"וה]] מתעכב לבאר מהי מהותה של המדידה וההגבלה שהגביל הקב”ה את עצמו במצוות שציוונו לקייםבאיזה אופן הדבר יעשה. כ”ק אדמו”ר הרש”ב שולל תחילה היבטים מסויימים ולאחר מכן מסביר מהי ההגדרה הנכונה, וכך הוא כותב{{הערה|בע’ נד שם}}:
“אנחנו ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|המתחיל "אלה תולדות נח"}}משנת [[תרס"ו]] מתעכב לבאר מהי מהותה של המדידה וההגבלה שהגביל [[הקב"ה]] את עצמו במצוות שציוונו לקיים. [[אדמו"ר הרש"ב]] שולל תחילה היבטים מסויימים ולאחר מכן מסביר מהי ההגדרה הנכונה, וכך הוא כותב{{הערה|בע' נד שם}}:  {{ציטוט|תוכן=אנחנו מוכרחים בעשיית המצוה באופן כך וכך דוקא, והיינו, רק מפני שכך עלה ברצונו יתברך. וממילא אנו מוכרחים לעשות כך דוקא ולא באופן אחר ח”וח"ו. :ואם הי’ היה הרצון לחטוב עצים, היינו מוכרחים לחטוב עצים וכהאי גוונא. אבל אל המדידה בהרצון דמצות - מה שמדוד שיהיה כך וכך דוקא, אין שום טעם וסיבה כלל, ::וממילא אין כאן שום מדידה והגבלה בעצם האור, רק המדידה הוא דהמשכת האור יהי’ ע”י יהיה על ידי עשיות אלו דוקא. אבל מה שנמשך בזה הוא בחינת אור העצמי כמו שהוא בלי מדה וגבול”וגבול. |מרכאות=כן}}
לאחר מכן מדגים את ההשלכה מכך ב[[מצות תפילין]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מה שע”י שעל ידי ה[[תפילין]] נמשכים ד’ ד' מוחין, אין זה בחי’ בחינת המוחין דסדר השתלשלות, אלא שנמשכים מוחין חדשים ממש. והיינו, דבהמוחין דחב”ד דחב"ד מאיר בחי’ בחינת פנימיות ועצמות [[אור אין סוף ]] ממש.}} ובמילים פשוטות: [[הקב"ה]] בעצמו נמצא במעשה המצוות שלנו. ודווקא על ידי ההקפדה על פרטי קיום המצוה (תפילין עם רצועות שחורות ולא לבנות וכדומה) אנו מתקשרים אליו. ולאידך, אי-הקפדה על אופן קיום המצוה (הנחת [[תפילין]] עם רצועות לבנות; הנחתן על המצח; הוספת פרשיה נוספת בתפילין) - לא תפעל כלום. כלומר: זה לא יחשב כאילו קיימנו חצי מצוה, וממילא התקשרות חלקית להקב"ה, אלא אין במעשה זה ולא כלום (ואדרבה, באופנים מסויימים אף עבירה ואכ"מ).  ==שמירת הסדרים=={{ערך מורחב|ערך=[[שמירת הסדרים]]}}עם הקמת [[תומכי תמימים]] אמר אדמו"ר [[הרש"ב]], כי שמירת הסדרים היא הגבלה עצמית, והיינו, כי רק כך נמשכות הברכות לתמידי הישיבה; ובאופנים אחרים, אף שהם ענינים חסידיים, מכל מקום, צריך דוקא באופן הזה שצווה הרבי.
ובמילים פשוטות: הקב”ה בעצמו נמצא במעשה המצוות שלנו. ודווקא ע”י ההקפדה על פרטי קיום המצוה (תפילין עם רצועות שחורות ולא לבנות וכדומה) אנו מתקשרים אליו. ולאידך, אי-הקפדה על אופן קיום המצוה (הנחת תפילין עם רצועות לבנות; הנחתן על המצח; הוספת פרשיה נוספת בתפילין) - לא תפעל כלום. כלומר: זה לא יחשב כאילו קיימנו חצי מצוה, וממילא התקשרות חלקית להקב”ה, אלא אין במעשה זה ולא כלום (ואדרבה, באופנים מסויימים אף עבירה ואכ”מ).
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]