פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
==הרקע==
קבוצות ההגירה הקטנות בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם השניההשנייה]] וגל העלייה הגדול שאחריה, הביאו מאות אלפי יהודים לארצות הברית. מרביתם הגיעו אל נמל העיר ניו יורק{{הערה|הנמל הימי של העיר היה שער הכניסה הימי המרכזי לארצות הברית, גם כיום ניו יורק היא שער הכניסה האוירי הגדול ביותר לארצות הברית}} וקבעו את מגוריהם בשכונות השונות בברוקלין, שהפכה להיות אחד מהמרכזים היהודיים החשובים ביותר בעולם.
השכונה המרכזית בה התיישבו היהודים, הייתה [[קראון הייטס]], כשבגבולותיה ובשכונות הסמוכות לה התגוררו קרוב ל-100,000 יהודים, ובשטחה היו פזורים מאות בתי כנסת, מקוואות, ומוסדות יהודיים נוספים.
מכיון שב[[קראון הייטס]] כמעט ולא היה ניתן למצוא תושבים יהודיים שומרי תורה ומצוות, חסידי חב"ד רבים קבעו את מגוריהם בשכונת בראנזוויל הסמוכה, שנחשבה לפחות יוקרתית, ותושביה היהודיים הקפידו יותר על שמירת תורה ומצוות והיו סוגרים את חנויותיהם בשבת.
עם הגעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להתגורר ב[[ארצות הברית]] וקביעת חצר ליובאוויטש במרכז שכונת קראון הייטס, הפכה השכונה בהדרגה למרכז יהודי-חרדי, וחצרות חסידיות נוספות קבעו בה את מושבם, ביניהם חצר חסידות [[באבוב]], ספינקא, ליז'נסק, [[סקולען]], לאנהוצט, נובימינסק, קרעסטיק וטענקע. ולצידם, המשיכו להתקיים קהילות רפורמיות וקנוסרבטיביותוקונסרבטיביות, להבדיל.
מספר היהודים הלך וגדל ובנקודת השיא ההתיישבות היהודית כללה מאתיים חמישים אלף יהודים, והוקמו בה מספר מוסדות חשובים, ביניהם [[תלמוד תורה]] שהקימו חסידי צאנז בו למדו כ-אלף תלמידים, וישיבת חיים ברלין{{הערה|שאחרי ההגירה בנתה את עצמה מחדש ב[[פלטבוש]].}}, והשכונה קיבלה את התואר "ירושלים דאמריקה".
==ההגירה מהשכונה==
מה שהיווה את המכה בפטיש, היו אדמו"רים ורבנים שנטשו את המקום יחד עם קהילותיהם, וכך בבת אחת היגרו מהמקום עשרות אנשים עם משפחותיהם.
כמובן, מלבד שכונת [[קראון הייטס]], המיעוט היהודי שעדיין התגורר בשכונות הסמוכות כבראנזוויל עקר משם כבר בתחילה ההגירה, וההתיישבות היהודית בהם נמחקה כליל.
==פתיחת המערכה לחיזוק השכונה==
כבר בשנת [[תשכ"ד]] החלו פעולות שונות לחיזוק וביסוס ההאיחזות היהודית בשכונה, דוגמת ארגון 'המכבים' שנוסד על ידי החסיד ר' [[שמואל שרגא]] ומתנדביו סיירו בשעות הערב ברחובות הראשיים בשכונה עם פנסים ומכשירי קשר, להוספה בתחושת הבטחון, וכן הציעו שירותי הסעים לאלו הזקוקים לכך.
 
ב[[התוועדות]] ב[[אחרון של פסח]] [[תשכ"ט]] פתח הרבי במערכה לשמירת הצביון היהודי של השכונה, ודיבר בכאב רב על הנושא. הרבי אמר שהדבר היה צריך להיפעל על ידי עסקנים ורבנים, אך כיוון שהוא יודע שאם הוא לא יתערב אף אחד לא ינקוף אצבע, מוטל עליו על פי דין לעמוד בשער ולהתריע שעזיבת השכונה נוגדת את הדין שנפסק ב[[שולחן ערוך]].
===פרסום שיחת הרבי===
לאחר החג, הורה הרבי לצוות ה[[חוזר|חוזרים]] ים להכין ל[[הגהה]] את השיחה שאמר בעת ההתוועדות, ולאחר שנשלמה מלאכת העריכה וההגהה, שלח הרבי את הדברים לפרסום בבטאון אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] 'הפרדס', והדבר גרם לסערה גדולה ביהדות ארצות הברית.
עם פרסום השיחה, נבלמה הבהלה, ותושבים רבים שכבר עזבו את המקום הביעו חרטה על מעשיהם ואמרו שאם היו שמים את ליבם לטענות שהרבי העלה בשיחה לא היו מבצעים את ההגירה, אך הדבר כבר היה לאחר מעשה.
===התייחסויות נוספות===
חלק מהמהגרם מהמהגרים קבעו את מגוריהם בשכונת קנארסי. אך לא עבר זמן רב, וגם היא נפלה בידיהם של ה"שחורים", מחירי הדירות נפלו שוב, והם איבדו כסף רב שהשקיעו ברכישת הבית החדש, והצורכו לעקור שוב. הרבי דיבר על כך ברבים בשעת ה[[התוועדות]] ואמר שזה מה שקורה כשמתנהגים היפך השולחן ערוך ומחלישים את שכונת [[קראון הייטס]] ממנה עזבו, שאחרי זה מה שהם עשו לאחרים נעשה גם להם, והם מהגרים שוב ושוב היות והם נוהגים היפך הוראות התורה.
הרבי ציין, שלמרות השתלטות התושבים האפריקאים על חלקים רחבים ב[[ברוקלין]], במשך שנים ארוכות יחסית הם לא התיישבו בקנארסי, ורק לאחרי שהגיעו לשם התושבים שניסו 'לברוח' מהם ב[[קראון הייטס]], הם החלו להשתלט גם על השכונה הזו.
בתקופה זו, גם כאשר היו זוגות שתכננו לגור זמן קצר בלבד בשכונה הורה להם הרבי לרכוש דירה ולא להשכיר, דבר שנעשה על מנת לצבור כמה שיותר נכסים בבעלות יהודית-חב"דית.
יחד עם זאת, הרבי שלל את התעסקותם של בחורים צעירים בנושא, וכן שלל יוזמות פרטיות של רכישת בתים לצורכי השכרה והעדיף שכל אחד ירכוש בתים בעצמו כשאת אפשרויות ההשכרה הרבי מעניק לחברי וועד הפעולה בלבד.
===הקמת חברת בת===
במקביל לפעילות של וועד הפעולה לרכישת דירות פרטיות, נוצר צורך להשתלט על בניני מגורים שלמים, על מנת להעניק אפשרות לזוגות צעירים לרכוש דירות זולות וקטנות המתאימות לצרכיהם, ויחד עם זה לטהר את השכונה מתושבי הבנינים שהיו על פי רוב אנשים שנתמכו על ידי הממשלה עקב מצב נפשי מעורער וכדומה, והטילו את אימתם על תושבי השכונה.
חברת הבת שהתמקדה ברכישת בנינים העומדים בפינות הרחובות, היו ר' [[זלמן דייטש]], ר' [[שמשון סטאק]], ר" ' [[דוד פישר ]] ור' [[יצחק גורביץ]]. בפעילות החברה, הושג הסכם עם הממשל האמריקאי שסבסד את ההפרשים של מחירי ההשכרה של הדירות. פרטי ההסכם היו, שכל זוג מתחייב להפריש רבע ממשכורתו החודשית עבור השכירות, כשאת ייתרת החוב משלמת הממשלה ישירות לבעלי הבניין.
בעקבות סבסוד זה, התיישבו משפחות צעירות רבות בבניינים החדשים, ובצעדים מתוכננים מראש הפכו עוד ועוד בנינים לשליטה של רוב יהודי, כשבסך הכולל הצליחה החברה ליישב מעל לארבעים בניני מגורים במשפחות יהודיות, ולסייע למאות משפחות להתיישב בקראון הייטס.
==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.shturem.net/images/news/71399_news_20042014_7805.pdf שיחת הרבי מאחרון של פסח [[תשכ"ט]] בה דיבר לראשונה על הנושא בצורה פומבית]''' {{PDF}} {{שטורעם}} בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/b/b5/תשורה-רובאשקין-שמוקלער.pdf הגהות הרבי על השיחה]''' {{PDF}}
*סדרת כתבות של אברהם בער בתוך [[שבועון בית משיח]]: '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/690.pdf הרבי נלחם על השכונה]''' - פרק א', גליון 690 עמוד 64 {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/701.pdf השנים השחורות של קראון הייטס]''' - פרק ב', גליון 701 עמוד 46 {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/713.pdf [[ירושלים]] דאמריקה]''' - פרק ג', גליון 713 עמוד 84.
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/136429 התושבים ברחו מקראון הייטס והותירו אימה, שזר נחלץ לעזרה]''' {{COL}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קראון הייטס]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
1,497

עריכות