שינויים

'''== תולדות חיים ==[[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י ז]]רבי יצחק לוריא נולד ב[[ירושלים]] בשנת ה'רצ"ל''' - '''הא'''לוקי '''ר'''בי '''י'''צחק לוריא-אשכנזיד. מגדולי חכמי הקבלה שחי בתקופתו של מרן בגיל שמונה נפטר אביו רבי יוסף קארו. נולד בירושלים חי תקופה שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים ואחרית ימיו היה בצפת. , שם למד במצרים תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), וכן אצל ה[[רדב"ז]]. זכה לגילוי אליהו בגיל שלושים ושלשחמש עשרה [[נישואין|נשא]] את בת דודו. במשך זמן ארוך התבודד.

== תולדותיו ==מקובל וממפיצי תורת הקבלה.רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת שצה'ש"דל, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמהשלושים ושש, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל העלה לארץ ישראל והגיע ל[[רדב"זצפת]], בגיל חמש עשרה נישא לבת דודו, במשך זמן ארוך התבודד.בגיל שלושים ואחד לאחר פטירת למשך תקופה קצרה היה תלמידו של רבי [[משה קרודבירוקורדבירו]] נתגלה בצפת כצדיק וקדוש, ולאחר הסתלקותו בכ"ג בתמוז ה'ש"ל, התקבל האר"י אצל כל גדולי צפת כיורשו הרוחני של [[הרמ"ק]] והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י . בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי [[ישראל סרוג]], ועוד רבים.

האריז"ל נפטר הסתלק ב[[ה' במנחם אב]] שנת ה'של"ב, בהיותו בגיל שלושים ושלש ושמונה, ונקבר ב[[צפתבית העלמין העתיק בצפת]]. כמה וכמה פעמים הורה [[הרבי]] לעלות לקברו, ובמיוחד ביום ההילולא{{הערה|{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל|מאת הרב משה מרינובסקי|כ"ו במנחם-אב תשע"ד}}}}.בשנת ה-400 לפטירתו, ה'[[תשל"ב]], כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] מיוחד לרגל ההילולא שלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=278 לקוטי שיחות חלק ט', ע' 251].}}. כמה פעמים התוועד הרבי ואמר שיחות לרגל יום זה, והסביר את ההוראות שיש ללמוד מהאריז"ל{{הערה|1= ראה לדוגמא שיחות ה' באב [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=122&hilite= תשמ"ח]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=107&hilite= תנש"א]. ועוד.}}.

== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה קבלת האריז"ל ==האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]]. בשיטה זו חידושים רבים על פני המקובלים שקדמו לו, לעומת שיטת ביניהם [[רבי משה קרודבירו]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימוניםהרמ"ק]] ועוד.

==תורתו==תורתו על אף חשיבותה של הארקבלת הרמ"י נכתבה ק והשפעתה הגדולה על ידי תלמידו המובהק הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל (מהרחהעיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"ו) בספרים הבאים{{הערה|1=[https: //beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (נקראים בעניני תהו ב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"כתבי הארל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י")*עץ חיים*שער הכוונות*שער מאמרי רשבט כסלו תשח"י*ליקוטי תורה*שער מאמרי רז], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל*מבוא שעריםהיא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.

== האריז=כתבי האר"ל בתורת חב"ד י===חסידות חב{{ערך מורחב|כתבי האריז"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת ע"פ הנהגותיו ל}}תורתו של האריזהאר"לי נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי [[חיים ויטאל]], ומהווה המשך ישיר לתורתוונערכה על ידו בכמה מהדורות. אך בעוד שהארמתוך כתבי האר"י ז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלהיצאו לאור ספרים רבים, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.ביניהם:*[[עץ חיים]]*[[שמונה שערים]]*[[אוצרות חיים]]*[[מבוא שערים]]

בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על מלבד רבי חיים ויטאל היו תלמידים נוספים שהעבירו את תורתו של , ובראשם רבי [[ישראל סרוג]], שקבלת האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת שלפי שיטתו הופיעה בעיקר בספר [[אור הקועמק המלך]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח ע, וכן בספרים נוספים. מכיון שהאר"י צמצום באור עצמוהסמיך בעיקר את רבי חיים ויטאל לכתוב את תורתו, כמשל קמו עוררים על כך מסופר אודות ספרי קבלת האר"י זשל התלמידים האחרים, ובראשם עמק המלך. בתורת החסידות מסתמכים בעיקר על כתבי האר"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו י של רבי חיים ויטאל, שמביניהם ה"צינור דקשמונה שערים" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.הוא המוסמך ביותר, אם כי לעיתים מובאים דברים גם מכתבי התלמידים האחרים{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[הרביישראל סרוג#הפולמוס|ישראל סרוג]] מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי.}}.

==האריז"ל והגאולהפיוטיו ==בספר הזהר נאמר בין השאר חיבר את הפיוטים "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין[[אסדר לסעודתא]]", כלומר שדווקא ע"[[אזמר בשבחין]]" ו"[[בני היכלא]]" "[[יום זה לישראל]]" (יש המייחסים אותו לאר"י לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאלהקדוש) הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בסעודת ליל [[שבת קודש]], בסעודת יום השבת ובסעודה שלישית. בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים.

מובן==הגהות האר"י לנוסח התפילה הספרדי=={{ערך מורחב|נוסח האריז"ל}}על פי תיאורו של ר' חיים ויטל רוב תפילתו של האר"י הייתה על פי [[נוסח הספרדים]], אעם הגהות מסוימות. הגהות אלו מפורטות בהתאם לסידור כמנהג הספרדים שראה אור ב[[ונציה|וונציה]] בשנת ה'רפ"ד (1524). בין השינויים החשובים שערך האר"י בנוסח הספרדים ניתן לכלול:* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרא]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.* האר"י אמר [[וידוי (יהדות)|וידוי]] ו[[י"ג מידות|שלוש עשרה מידות הרחמים]] לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.* האר"כי הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים משירת ימי הביניים של יהדות ספרד תור הזהב בשל תוכנם הפילוסופי, שאף תורת ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים שתוכנם יותר מיסטי ואינו פילוסופי. בשל כך, בתפילות [[יום טוב|ימים טובים]] ו[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י זלהתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.* האר"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולהי לא אמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו [[אדון עולם]] ו[[יגדל א-להים חי (פיוט)]].

הרבי הסביר שתרגום הפסוק == האריז"ל בתורת חב"ובני ישראל יוצאים ביד רמהד ==חסידות חב"ד, שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי"הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, רומז הינה בעצם תנועה המתנהגת על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "ברישפי הנהגותיו של האריז"ל, היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורהומהווה המשך ישיר לתורתו. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האראך בעוד שהאריז"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש". כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות ל היה האר"י הולך עוסק רק עם תלמידיובלימוד תורת הקבלה, ושאל האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבתוכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעהתורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק. == פיוטיו ==בין השאר חיבר את הפיוטים ענינה של [[אסדר לסעודתאתורת החסידות]] והוא לגלות את העומק שבתורת [[אזמר בשבחיןהקבלה]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא". ==אתרי האר"י==באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס בקרב יהודים שקשורים לארפשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"יל.

== מקום קבורותו ==ב[[קובץ:רבי יצחק מצפת בעל האריזל.JPG|ממוזערתורת חסידות חב"ד|קבר האריזחסידות חב"לד]]מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפתמובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, לימין רבי מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[שלמה אלקבץאור הקו]]יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.

כתב באהבת ציון "קבר [[האר"י]]... חקוק על האבן במראשותיו "ציון [[יצחק לוריא|הרב המקובל רבינו יצחק לוריא]]כמו כן מובאת פעמים רבות הדוגמא שהאריז"ל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפרשת בלעם ובלק, מה שלבאר היה צריך 70 או 80 שנה, וסד בסיד ובימינו אצלו קבור בנו רבי משה..." וכן כתב חבת ירושליםכדוגמא להשגה באופן של ראיה שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.

במשך הדורות נוצר בלבול וצוין קברו במקום קבר בנו רבי משה.===האריז"ל והגאולה===הפצת פנימיות התורה על ידי האריז"ל, היא שלב בהכנת העולם ל[[קובץהגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]], שתגיע בזכות לימוד פנימיות התורה בהבנה והשגה{{הערה|1=כדברי ספר הזוהר (ח"ג קכד, ב):רבי משה"בהאי ספרא דילך יפקון מן גלותא ברחמין" [= בספר זה שלך יצאו מהגלות ברחמים].JPGוראה אגרת הקודש סימן כ"ו.}}. לכן נרמז שמו בפסוק המדבר על הגאולה: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שתרגמו אונקלוס "ובני ישראל נפקו '''בריש גלי'''" - שבמילה "בריש" נרמזים ראשי התיבות של שמו, '''ר'''בי '''י'''צחק '''ב'''ן '''ש'''למה, בתור אחד מהמקרבים את הגאולה{{הערה|ממוזער|קבר רבי משה בבית העלמין העתיק של צפת]1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=134&hilite= לקוטי שיחות חלק ג', ע' 872].}}.

== ביקורו כמו כן מסופר, שבאחד מערבי השבתות כשיצא האר"י עם תלמידיו לקראת קבלת שבת, שאל את דעתם לנסוע ל[[ירושלים]] לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים, אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה. כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת [[הרייהגאולה השלימה]], כי אם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים הייתה אז ביאת גואל צדק{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/21/291.htm שיחת ש"צ]פ שמיני תשח"י] .}}.==קבר האר"י=={{ערך מורחב|קבר האר"י}}האר"י ז"ל מקום ציונו הוא בעיר הקודש צפת ביום הילולתו יש נהירה המונית לציונו ובאים אלפי איש להשתטח על קברו הקדוש.

ביום ה==לקריאה נוספת==*מנחם ברונפמן, ' אב תרפ''האר"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעהי החי''', הגיע הרבי למקום הציון מסע בשבילי חייו של הארהאריז"ל - בתוך [[שבועון כפר חב"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. ד]] גליון 1868 עמוד 49

לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי הקדושים המקובלים [== קישורים חיצוניים ==*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'באתר בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. חב"..ושם הייתי רק בעצמי .. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רבד*{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז", כותב אדמול - קטעי עיתונות|הרב משה מרינובסקי|כ"ר הרייו במנחם-אב תשע"צ ביומנו<REF>ד}}*[httphttps://chabadchabadlibrary.infoorg/books/index.php?url=article_he&id=47608 חב8100000000 משולחן האר"ד אינפוי]</REF>.{{ספרייה}}

{{מיון רגיל:יצחק, לוריא, יצחק}}[[קטגוריה:אישים ביהדות]]