[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']]
רבי '''יצחק לוריא''' (מכונה "'''האר"י הקדוש''' (ראשי תיבות : '''א'''שכנזי '''ר'''בי ", "'''האר"יז"ל'''צחק"{{הערה|1="ראשי תיבות "האלקי אדוננו רבינו יצחק זכרונו לברכה" ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59238&st=&pgnum=496&hilite= שיחת ש"פ משפטים תשמ"ז, הערה 71]. וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59238&st=&pgnum=499&hilite= השלמות לשיחה שם] על מעלת תואר זה).}} ולעתים "'''האהאריז"ל החי'''לקי "{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=122&hilite= שיחת ה'באב תשמ"ח].}}; ה'רצ"ד - [[ה'רבמנחם אב]] ה'''בי '''י'''צחקשל"ב), היה מ[[מקובל|מקובלי]] [[צפת]] ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. מגדולי חכמי שיטתו - קבלת האר"י - היתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, נולד בירושלים, חי תקופה במצרים ובאחרית ימיו התגורר בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), חי בתקופת מרן רבי ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים ב[[יוסף קארותורת החסידות]].
== תולדותיו תולדות חיים ==מקובל וממפיצי תורת הקבלה[[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]]רבי יצחק לוריא נולד בירושלים ב[[ירושלים]] בשנת ה'רצ"ד, . בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), וכן אצל ה[[רדב"ז]], . בגיל חמש עשרה [[נישואין|נשא ]] את בת דודו, . במשך זמן ארוך התבודד.בגיל שלושים ושש הגיע לצפת והלך אל המקובל האלוקי רבי [[משה קורדבירו]] שהיה נשיא הדור ומשיח שבדור באותו דור ולמד אצלו תורת הנסתר ולאחר הסתלקותו של רבי [[משה קורדבירו]] נתגלה [[האר"י]] בצפת כצדיק וקדוש ונהיה נשיא הדור ומשיח שבדור ויורשו הרוחני של [[הרמ"ק]] והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי [[האר"י]] בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.
האריזבשנת ה'ש"ל הסתלק ב, בגיל שלושים ושש, עלה לארץ ישראל והגיע ל[[צפת]]. למשך תקופה קצרה היה תלמידו של רבי [[משה קורדבירו]], ולאחר הסתלקותו בכ"ג בתמוז ה' במנחם אבש"ל, התקבל האר"י אצל כל גדולי צפת כיורשו הרוחני של [[הרמ"ק]] שנת שלוהחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"בי. בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], בהיותו בגיל שלושים ושמונה ונקבר ברבי [[צפתישראל סרוג]], ועוד רבים.
=== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ===האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלההסתלק ב[[ה' במנחם אב]] ה'של"ב, כשהיא מכונה בגיל שלושים ושמונה, ונקבר ב[[קבלת בית העלמין העתיק בצפת]]. כמה וכמה פעמים הורה [[הרבי]] לעלות לקברו, ובמיוחד ביום ההילולא{{הערה|{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל|מאת הרב משה מרינובסקי|כ"ו במנחם-אב תשע"ד}}}}.בשנת ה-400 לפטירתו, ה'[[תשל"ב]], לעומת שיטת כתב הרבי [[הרמ"קמכתב כללי]]מיוחד לרגל ההילולא שלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=278 לקוטי שיחות חלק ט', ע' 251].}}. כמה פעמים התוועד הרבי ואמר שיחות לרגל יום זה, בעל מחבר ספר והסביר את ההוראות שיש ללמוד מהאריז"ל{{הערה|1= ראה לדוגמא שיחות ה' באב [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=122&hilite= תשמ"ח]. [פרדס רימונים]https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=107&hilite= תנש"א] . ועוד.}}.
===תורתו=קבלת האריז"ל ==תורתו של האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[הארקבלת האריז"יל]] נכתבה . בשיטה זו חידושים רבים על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרחפני המקובלים שקדמו לו, ביניהם [[הרמ"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")*עץ חיים*שער הכוונות*שער מאמרי רשב"י*ליקוטי תורה*שער מאמרי רז"ל*מבוא שעריםק]].
=== על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל בתורת חב. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ד ===חסידות חבק והאריז"דל, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכלליתהתגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, הינה בעצם תנועה המתנהגת בכל זאת "דרכי הוא על פי הנהגותיו של הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, ומהווה המשך ישיר לתורתווגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלהaspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות ]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"להיא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.
בתורת חסידות חב===כתבי האר"י==={{ערך מורחב|כתבי האריז"ד מובאים בנוסף על ל}}תורתו של האר"ינכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי [[חיים ויטאל]], גם סיפורים ונערכה על ידו בכמה מהדורות. מתוך כתבי האר"י יצאו לאור ספרים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת שביניהם:*[[עץ חיים]]*[[אור הקושמונה שערים]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.*[[הרביאוצרות חיים]] מקפיד לכנותו *[[האר"ימבוא שערים]] החי, או האריז"ל החי.
===האריזמלבד רבי חיים ויטאל היו תלמידים נוספים שהעבירו את תורתו, ובראשם רבי [[ישראל סרוג]], שקבלת האר"ל והגאולה===י לפי שיטתו הופיעה בעיקר בספר הזהר נאמר [[עמק המלך]], וכן בספרים נוספים. מכיון שהאר"בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמיןי הסמיך בעיקר את רבי חיים ויטאל לכתוב את תורתו, קמו עוררים על ספרי קבלת האר"י של התלמידים האחרים, כלומר שדווקא ובראשם עמק המלך. בתורת החסידות מסתמכים בעיקר על ידי לימוד פנימיות התורה עתידים כתבי האר"י של רבי חיים ויטאל, שמביניהם ה"שמונה שערים" הוא המוסמך ביותר, אם כי לעיתים מובאים דברים גם מכתבי התלמידים האחרים{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[ישראל סרוג#הפולמוס|ישראל להגאלסרוג]].}}.
מובן== פיוטיו ==בין השאר חיבר את הפיוטים "[[אסדר לסעודתא]]", אם כן"[[אזמר בשבחין]]" ו"[[בני היכלא]]" הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בסעודת ליל [[שבת קודש]], שאף תורת האריז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולהבסעודת יום השבת ובסעודה שלישית. בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים.
הרבי הסביר שתרגום הפסוק == האריז"ובני ישראל יוצאים ביד רמהל בתורת חב"ד ==חסידות חב"ד, שהוא הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ובני ישראל נפקו בריש גליל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינווכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, המילה "בריש"אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, היא ראשי התיבות ענינה של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף [[תורת החסידות]] הוא לגלות את העומק שבתורת [[האר"יהקבלה]] שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "ברישגם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה ב[[הארתורת חסידות חב"ד|חסידות חב"יד]] הולך עם תלמידיו, ושאל האריזמובאים בנוסף על תורתו של האר"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבתי, מהלך של שעות ארוכותגם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. התלמידיםלמשל, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעהמוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כששמע זאת כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדקשהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.
=== פיוטיו ===בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חבכמו כן מובאת פעמים רבות הדוגמא שהאריז"ד) בליל וביום שבת קודשל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא"בפרשת בלעם ובלק, מה שלבאר היה צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראיה שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.
===אתרי הארהאריז"יל והגאולה===הפצת פנימיות התורה על ידי האריז"ל, היא שלב בהכנת העולם ל[[קובץ:מקווה_הארי.JPGהגאולה האמיתית והשלימה|שמאלגאולה]], שתגיע בזכות לימוד פנימיות התורה בהבנה והשגה{{הערה|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר1=כדברי ספר הזוהר (ח"ג קכד, ב): "בהאי ספרא דילך יפקון מן גלותא ברחמין"י[= בספר זה שלך יצאו מהגלות ברחמים]]באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר. וראה אגרת הקודש סימן כ"יו.}}. לכן נרמז שמו בפסוק המדבר על הגאולה: בית כנסת [[האר"י]] (האשכנזי והספרדי)ובני ישראל יוצאים ביד רמה", מקוה [[הארשתרגמו אונקלוס "ובני ישראל נפקו '''בריש גלי'''" - שבמילה "י]] וקבר הארבריש"נרמזים ראשי התיבות של שמו, '''ר'''בי '''י'''צחק '''ב'''ן '''ש'''למה, בתור אחד מהמקרבים את הגאולה{{הערה|1=[https://beta. hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=134&hilite= מקום קבורותו ====מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפתלקוטי שיחות חלק ג', סמוך לבנו ולרבותיוע' 872].}}. ==== ביקורו של [[הריי"צ]] ====
ביום ה' אב תרפכמו כן מסופר, שבאחד מערבי השבתות כשיצא האר"טי עם תלמידיו לקראת קבלת שבת, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעהשאל את דעתם לנסוע ל[[ירושלים]] לשבת, הגיע הרבי למקום הציון מהלך של האר"ישעות ארוכות. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרביהתלמידים הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים, כבר המתינו לו במקוםאך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה. הרבי ניגש בדחילו, כששמע זאת האריז"ל אמר תפילה קצרה מתוך הסידורשבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת [[הגאולה השלימה]], ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהיכי אם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/21/291. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחיםhtm שיחת ש"פ שמיני תשח"י]. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום}}.
לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי המקובלים הקדושים [== קישורים חיצוניים ==*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י]], [[הרמבאתר בית חב"ד*{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי ל - קטעי עיתונות|הרב משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. מרינובסקי|כ".. ושם הייתי רק בעצמי.. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רבו במנחם-אב תשע"ד}}*מנחם זיגלבוים, כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו{{הערה|1='''[http://old2beismoshiachmagazine.ih.chabad.infoorg/katavot/2017/10/19/index731641673728.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפוhtml הוא אשר נבחר להיות משיח בן דוד]''' {{בית משיח}}.
{{מקובלים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יצחק,לוריא}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:צפת: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אחרונים]]