שינויים

[[קובץ:דרך חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, דפוס [[קפוסט]], [[תרע"ט]]]]'''דרך החייםחיים''' הוא ספר שנתחבר על ידי חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] שהודפס על ידו, המבאר ענייני [[תשובה]] וחומרת ה[[חטא|חטאים]], ונחשב כספר יסוד בעבודת ה[[תשובה]] לפי החסידות. הספר הוא חלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]].

==כתיבת הספר והוצאתו==[[הרבי {{הערת שוליים|1=הריי"צ]] סיפר שאת הספר דרך חיים לא אמר [[לקוטי-שיחותאדמו"ר האמצעי]] חלק בברבים, אלא רק מסרו בכתב (בשונה מספריו האחרים, עמ׳ 632. כמו "[[עטרת ראש]]" ו"[[אגרות קודששערי אורה]] כרך יא ג"){{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע'תשפב101 [בתרגום ללה"ק - ע' קד].}} המליץ ללמוד בספר ב[[חודש אלול]] כחלק מעבודת התשובה.

אחד התאונן בפני עם זאת, במקום אחר מספר הרביהריי"צ על המאמר "יפה שעה אחת" שהיה אדמו"ר האמצעי חוזר מפעם לפעם, שכלל את עשרת הפרקים הראשונים בספר דרך חיים{{הערת שולייםהערה|1=[[אגרות קודש]] כרך י באדמו"ר הריי"צ חלק ו', ע'תתקצורסז - הובא בהיום יום כ"ח תמוז.}} שמרגיש בעצמו עצבות ויאוש וכו. כמו כן, מספר הרבי הריי"צ על מעמד בו אמר אדמו"ר האמצעי את המאמר "חומת בת ציון", שבו ביאר את הענינים הנזכרים בפרק ד' וה' ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החייםחיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפא.}}. כן במספר כתבי יד מופיעים מאמרים שנאמרו בזמנים שונים ע"י אדמו"ר האמצעי, וכוללים פרקים מהספר{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ח"ב בפתח דבר, הערה 5 (מאמר שבועות תקע"ח). דברים ח"ג ע' א'מט בהערה (מאמר ראש השנה תקע"ט - שנת הדפסת הספר).}}. על כך השיב לו הרבי:

::''ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה==דפוסי הספר==הספר נדפס לראשונה בשנת [[עצבותתקע"ט]] ב[[קאפוסט]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמ"ש פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין כחלק שלישי מהספר [[השגחה פרטיתשערי תשובה]] אשר השישנדפס בשני חלקים בשנים [[תקע"ת שהוא עצם הטוב משגיח על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהי' הצינור פתוח והוא עז]] ו[[תקע"י ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדיםח]]."''

כתיקון על חטאים מסוימים הורה הרבי לאחד ללמוד את אחד עשרה פרקים הראשונים של הספר וללמוד אותם עד שידעם בעל פה{{הערת שוליים|1=ומהדורה באותיות מרובעות נדפסה ב[[אגרות קודשז'יטומיר]] כרך ח ב[[תרכ"ג]]. צילום מהוצאת [[ז'תקעד.}}יטומיר]] הוציא [[הרבי]] ב[[תשט"ו]], בתוספת מפתחות, הערות וציונים.

בשנת [[תשס"ב]] הודפס הספר בתוספת קיצורים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת [[תשס"ז]] - עד פרק יז), ביאור מר' [[הלל מפאריטש]] על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על הספר, ו[[מראי מקומות]]. ההוספות נערכו על ידי הרב [[גבריאל שפירא]], והרב [[אליהו מטוסוב]]. בשנת [[תשע"ג]] הוקלד הספר מחדש באותיות בהירות ונדפס ע"י קה"ת. בשנת תשפ"ב נדפס שוב במהדורה חדשה ומשופרת ועם מראי מקומות על הגיליון. ==קישורים חיצונייםאודות הספר==הספר עוסק בעניני התשובה ומסביר באופן נוקב את חומרת הירידה אליה יכול להגיע החוטא על ידי [[פריקת עול]]. היו חסידים שהספר פעל אצלם [[מרירות]] ושברון לב יוצא מן הכלל: ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] היה מלמד בכפר, ועימו היה רק הספר דרך חיים בו היה לומד רבות ובוכה. שברון ליבו מהספר היה גדול כל כך, עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אסר עליו ללמוד בו, ור' שמואל גרונם הניח את הספר מאחורי הספרים בארון. כאשר אירע ונתקל בכריכת הספר, שוב פרץ בבכי{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד, טז, ע' . "ר' מענדל" ע' 178.}}. ר' [[אלחנן דוב מרוזוב|אלחנן דוב (חוניע) מרוזוב]] אף הוא היה לומד בספר בלב נשבר ובבכיות, עד שר' [[מיכאל בלינר]] ביקש מאדמו"ר הרש"ב לאסור עליו את הלימוד, מכיון שאינו יכול לסבול את בכיותיו{{הערה|"ר' מענדל" שם.}}. כמו כן מסופר שבעקבות הלימוד והמרירות קרא אדמו"ר הרש"ב לר' חוניע ואמר לו: "האמן לי, כי את אשר אומר לך, הרי זה כאילו הנך שומע מפי הגבורה. דע לך כי הוי' העביר חטאתך". ואז הורה לו להפסיק את הלימוד{{הערה|כפר חב"ד, גליון 495.}}. [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לבנו, אדמו"ר הרש"ב, ב[[יחידות]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כדי להתיר את הסבך של לבושי הנפש [[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]], לדעת חסרונות ומעלות עצמו, צריכים ללמוד את "דרך החיים" של הסבא, וללמוד במתינות . .לדעת מה הם לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה - יכולים מהרבה מקומות במאמרי חסידות. אך לדעת כיצד על מחשבה, דיבור ומעשה להיות, את מעלותיהם וחסרונותיהם וכיצד לתקן את החסרונות - לשם כך מוכרחים ללמוד את "דרך החיים". כל סוגי המציאות של מחשבה, דיבור ומעשה, על פעולותיהם, אחד על השני - הן לטוב והן לרע - הסביר שם הסבא. בהשקפה ראשונה נדמה שהסבא מאריך בלשונו, אך כשלומדים בעיון הראוי, רואים שכל מלה מבהירה את הענין שהוא עוסק בו בבהירות ובדייקנות|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ג', ע' תפו}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר: "[[אדמו"ר הזקן]] התכוין לעבודת ה[[מוח]], והאדמו"ר האמצעי התכווין לעבודת ה[[לב]]. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב. בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד [[שערי תשובה]] ודרך חיים. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את [[סידור עם דא"ח|הסידור]] עם [[אמרי בינה]]"{{הערה|1=ספר השיחות תש"ה ע' 52}}. כמו כן אמר: "לעבודה זקוקים לענין ה[[מרירות]], שיכולים להגיע לכך על ידי לימוד "דרך חיים" של הרבי האמצעי. כך שמעתי ביחידות מאבי, אך אין זה ענין של יחידות פרטית, אלא שייך לכל אחד ואחד"{{הערה|ספר השיחות תש"ב ע' 89 [בתרגום ללה"ק - ע' פא].}}. אחד התאונן בפני [[הרבי]] שמרגיש בעצמו [[עצבות]] ויאוש וכו', ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2996.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י, אגרת ב'תתקצו].}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה[[עצבות]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין [[השגחה פרטית]] אשר השי"ת שהוא עצם הטוב [[משגיח]] על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.}} ===הזדמנויות מתאימות ללימוד הספר===[[הרבי]] המליץ ללמוד בספר ב[[חודש אלול]] כחלק מעבודת התשובה{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ב, עמ' 632. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תשפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7429.htm כרך יט, אגרת ז'תכט].}}. כאשר ראה [[אדמו"ר הרש"ב]] את בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], בליל [[שביעי של פסח]] ועל שולחנו הספר דרך חיים, כחלק ממנהגו ללמוד בכל יום מהספר קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] - התבטא: {{ציטוטון|למרות שה"ודבר בעתו מה טוב" החסידי כולל כל מאמרי עבודה, ובראשם "[[אגרת התשובה]]" ו"דרך חיים", אף על פי כן ישנם זמנים שצריכים לעורר בהם יותר את קו ה[[שמחה]], ובפרט בשביעי של פסח שהוא מקור השמחה}}{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 53 [בתרגום ללה"ק - ע' נח].}}.

*כמו כן, במקרים מסויימים, הורה הרבי על לימוד הספר כחלק מתיקוני תשובה וכפרה{{הערה|1=[httphttps://hebrewbookschabadlibrary.org/24620 להורדת הספרbooks/admur/ig/8/2248.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רמח]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2574.htm ב'תקעד] (שם מורה ללמוד י"א פרקים בעל פה).}}. לבחורי ישיבה שלא [[שמירת הסדרים|שמרו על סדרי הישיבה]] כראוי, כתב הרבי אגרת חריפה על חומרת הענין של [[פריקת עול]] באתר , וציין: {{ציטוטון|קשה להאריך בדבר המבהיל כל כך, ובפרט שכבר נתבאר ענין הפריקת עול בספר דרך חיים בתחלתו, אשר כל השומע (וכידוע דיוק [[היברו בוקסאדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]{{מונחון|'''דער''' הערין|לקלוט, להפנים}}) האמור שם, תסמרנה שערות ראשו}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4976.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יד, אגרת ד'תתקעו].}}.