12,050
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה "
בשנת [[תשי"ח]], בהשפעתו המכריעה של הרב אברהם דונין, עבר הרב קרץ יחד עם מספר חבריו, לישיבה חב"דית. בשנת [[תשי"ט]] עבר יחד עם ידידו, הרב [[יוסף הרטמן]], לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבלו רבות מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ב]] נסע לראשונה אל [[הרבי]], ל[[קבוצה]] שבאותה שנה קיבלה אישור רק לחודשיים (עד לאחר [[שמחת תורה]]), בסיומם חזר לישיבה שהספיקה לעבור ל[[כפר חב"ד]].
ב[[חודש שבט]] שנת [[תשכ"ה]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], שם שהה למעלה משנתיים וחצי עד ל[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]]. תקופה זו הייתה זכורה לו במשך כל חייו והיא העצימה את רגש האהבה ה[[אהבה]] והביטול שלו לרבי. הרב קרץ נהג שלא לעזוב את [[770]] כל עוד הרבי לא נסע לביתו. ביום הבהיר{{הערה| באותה שנה לא היה מפורסם בקרב החסידים מהותו של יום זה.}} [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תשכ"ה]] הסתיימה קבלת ה[[יחידות]] (של הלילה הקודם) בשעה חמש לפנות בוקר וחברי [[המזכירות]] ארגנו מנין מוקדם ל[[תפילת שחרית]] עבור הרבי. הרבי שהיה בשנת האבל על אימו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], היה ה[[שליח ציבור]] והרב קרץ כובד ב"פתיחת הארון" ל"קריאת התורה" והוא הגיש את [[ספר התורה]] אל הרבי.
ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] הורה הרבי לרב קרץ ב'יחידות' שיתעסק גם בשידוכים והוא חזר לארץ. זמן קצר לאחר שובו לארץ, נקרא על ידי הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' לשמש כמחנך בבית ספר חב"ד ב[[תענך]] שהוקם באותן שנים.