פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 148 בתים ,  23:40, 15 ביוני 2022
אין תקציר עריכה
==תולדות חיים==
נולד בשנת תרמ"ז בעיירה מישגאלה הסמוכה ל[[וילנה]]. כבר בילדותו ניכרו כשרונותיו הברוכים; בגיל תשע שנים נשלח לבית סבו ב[[ראדין]], שם למד בחברתם של לומדים מבוגרים ממנו בשנים רבות. בהמשך למד בעיר [[קונוטופ]] שב[[אוקראינה]], בישיבה שנפתחה על ידי בן-דודו של אביו מ[[ליטא]]. הישיבה הייתה בחדרי בית הכנסת, שנקרא "החומה", שם התפללו גם הליטאים, אם כי הנוסח היה [[חב"ד]]י לפי השתייכות רוב המתפללים שם. לאחר הכנסו היכנסו למצוות, נתקבל ללימודים בישיבה המפורסמת ב[[וולוז'ין]] שכונתה "אם הישיבות בליטא". בגיל 16 שב לראדין, שם החל ללמוד תורה מפיו של ה"[[חפץ חיים]]".
בתקופת לימודיו בישיבות ניכרה התמסרותו העצומה ללימוד התורה, נהג בדרך [[תנועת המוסר]] ובין חפציו ומחברותיו נמצא רישום מדוקדק של סדרי הלימוד וחשבון נפש, באמצעות טבלאות ורישומים יומים שערך לעצמו. בזכרונותיו כתב הרב הנזיר את התיאור הבא, "לילות החורף הארוכים היו מוקדשים ללימודי בלי הרף, ובין אצבעותי נר דולק כסגולה למנוע שינה. ביום רגלי היחפות היו על כדורי שלג למנוע תרדמה". תקופת לימודים זו נמשכה עד שנות העשרים המאוחרות לחייו.
==קשריו עם הרבי וחב"ד==
קשריו של הרב הנזיר ל[[חב"ד]] ולתורת ה[[חסידות]] החלו בזכות אביו. וכך כותב הרב הנזיר על אביו:{{ציטוטון| "..ביחוד חיבב את '[[קונטרס ההתפעלות]]' להרב האמצעי, והיה עובד עבודת הקודש זו תפילה, לפי דרכו בהתפעלות השכל ודמעות גיל מתגלגלות מעיניו. אחרי שנים, כשנפגשתי עם אבא, בשובו הביתה בין הזמנים, אמר שהביא לי מתנה טובה, והוציא משק הטלית ותפילין שלו את 'קונטרס ההתפעלות' ויגש לי, ואני לא הבנתי אז את ערך המתנה. כעבור שנים רבות, בהיותי במכללה גרמנית, נמשך ליבי אחר חכמת הקבלה, פניתי לאבא במכתב בשאלות בעניני הספירות, הכוחות והבחינות, וישלח לי על ידי הדואר את ה"[[תניא]]" ו"[[קונטרס ההתפעלות]]" . (יומן הרב הנזיר, עמ' 74).}}
ההשפעה החב"דית אכן נתנה אותותיה ברב הנזיר, כפי שהגדיר זאת בהספד שנשא [[זלמן שז"ר]] לזכרו ידידו: {{ציטוטון|"ופרשה גדולה ונשגבה לעצמה היא הלולאה שחיברה את משנת הרוא"ה – הרב קוק – ואת תורת ההיגיון השמעי של הרד"ך (הרב דוד כהן – הנזיר), אל משנת ה[[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ובעיקר אל קונטרס ההתפעלות של רבי דובער ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולכל תורת חב"ד. הרב קוק ידע על זאת, ותלמידו הרד"ך, הבקי ושומע בכל גנזי תורתו, הפליא בהבלטתו זאת והוסיף לבאר זאת בהערצה רבה בספרו קול הנבואה".}}
בספרו 'קול הנבואה', לא הביא הנזיר מתורת החסידות הכללית אלא רק מתורת חב"ד ובפרט מתורתו של אדמו"ר האמצעי, בשל הקרבה הרעיונית אותה חש לתורת חב"ד.
בהיות בנו הרב [[שאר ישוב הכהן]] ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ה]], דיבר עמו הרבי על כך שאיננו אוכל בשר. הרבי אמר לו: מילא אתה מקיים את "מעשה אבותיכם בידכם", אך אביכם הרי מקובל גדול כיצד הוא מרשה לעצמו להימנע מ[[עבודת הבירורים|בירור הניצוצות]] באכילת בשר? הרב שאר ישוב סיפר שברגע הראשון בא במבוכה, אך אחר כך התעשת ושאל את הרבי האם יש לו את הספר "[[שדי חמד]]", שם, במערכת אכילה כותב על אחד מתלמידי ה[[אריז"ל]] "שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל וחלילה ללגלג עליו ואשרי חלקו". בתשובתו של הרבי כפי שמצוטטת בספר ה'יחידות', הגיב הרבי שהדבר שייך ליחידי סגולה(ועיין בערך על הרב שאר ישוב כהן, שם מובא תוכן היחידות כפי שנרשמה ע"י הרב שאר ישוב).
בתקופת המאסר של [[אדמו"ר הריי"צ]] חתנו, [[הרבי]], נאלץ לגלות אל מקום מסתור, המקום שנמצא היה ביתו של הרב אטקין, חמיו של הרב הנזיר, שם הסתתר הרבי תקופה ארוכה.
משתמש אלמוני