שינויים

{{בעבודה מתמשכתדמות|שם= דוד הלוי סגל|תאריך לידה=שמ"ו|מקום לידה=וולדימיר|תאריך פטירה=[[כ"ו שבט]] תכ"ז.|מקום פעילות=פולין|השתייכות=|תחומי עיסוק=רבנות ופסיקה|תפקידים נוספים=|רבותיו=רבי יצחק הלוי, רבי [[יואל סירקיש]]|בני דורו=רבי [[שבתי כהן]], הש"ך}}רבי '''דוד הלוי סגל''' (ה'שמ"ו - [[כ"ו שבט]] ה'תכ"ז. ) ידוע בכינוי '''הט"ז''' על שם חיבורו "טורי זהב") היה אחד מגדולי וחשובי הפוסקים ונושאי כלי ה[[שלחן ערוך]], ורבן של קהילות רבות ב[[פולין]].

רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת ה'שמ"ו בוולדימיר בלודמיר שבפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי, כצאצא למשפחה רבנית מפורסמת. אביו רבי שמואל היה [[עשירות|עשיר]] גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' מתוך הרחבת הדעת.

בצעירותו כאשר שימש כרבה של בשנת ה'ת"א הגיע לעיר אוסטרהה ומונה לשמש כרב העיר קראקא נפטרו לו שני ילדים, והוא תלה זאת בכך שהתגורר מעל בית הכנסת בדירת הקהילהשם כתב את ספרו טורי זהב. רבי [[יואל בעל שם]] שלח את בנו רבי אורי ללמוד בישיבתו של רבי דוד הלוי באוסטרא{{הערה|על פי [[אדמו"ר הריי"צ]] בספר הזכרונות פרק ס'טורי זהב' הלכות תפילה.}}.

בשנת ת"ו הוציא רבי רבי דוד את חיבורו "הטורי זהב", באותה שנה יצא ב[[וילנאווילנה]] הספר "שפתי כהן" של רבי [[שבתי כהן]] המכונה הש"ך, למרות שהיו ביניהם מחלוקות חריפות בענינים תורניים, עמדו בקשרים טובים והיו ידידים נאמנים.

במשך הזמן שיתפו ביניהם פעולה והדפיסו ביחד מהדורה חדשה של ה[[שולחן ערוך]], ביחד עם חיבוריהם מסביב ל[[שולחן לשולחן ערוך]] והגהות [[הרמ"א]], כמו פירושי [[רש"י]] ו[[תוספות]] מסביב ל[[גמרא]]. כך נדפס השלחן ערוך עד היום, כשבצידיו ספרי הט"ז והש"ך.

{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים|מקור=הקדמתו לספרו נקודות הכסף|מרכאות=כן|מקור=הקדמת הש"ך לספרו '''נקודות הכסף'''}}

== גזרות ה'תהט"ח ות"ט וז התכתב גם עם גדולי ישראל נוספים, ביניהם: רבי [[הסתלקותמרדכי יפה]]ו == בשנת ה'ת(בעל "ח בעת הגזירה, כיהן כאבהלבושים"ד בעיר אליק שבליטא), כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו. ברח ללובלין שם נפגש עם ר' השיל מקראקא. לאחר פטירת ר' יוסף גץ בשנת ה'תי"ד מונה במקומו כאב"ד ור"מ בלבוב בה כיהן במשך 13 שנה. בשנת ה'תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסטים ועד ליום מותו לא נתן מרגוע לנפשונטע שפירא (המגלה עמוקות), ועוד.

גדולי עולם התכתבו עמו, ר' מרדכי יפה (בעל == גזרות ת"הלבושיםח ות"), ר' נתן נטע שפירא (מגלה עמוקות), ר' שבתי הכהן (הש"ך) ועוד. ר' יעקב (הפני יהושע) נתן את הסכמתו על ספרו "טורי זהב" ובו הוא כותב, שהחותמים זלה"ה מחסרים למ"ד וצריכים לחתום זללה"ה – זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. כמו כן העיד שב[[חלום]] גילו לו תירוצים ופרושים שונים.ט והסתלקותו ==

בכבשנת ת"ו ח בעת ה[[פרעות ת"ח ות"ט|פרעות]], כיהן כרב העיר אליק שבליטא, כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו, מיד אחר כך ברח הט"ז לעיר לובלין. לאחר סיום הפרעות התיישב הט"ז בעיר [[לבוב]], ובשנת תי"ד מונה לשמש כרב העיר במקום רבי יוסף גץ שנפטר לפני כן. בשנת תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור'שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסתים, ועד יומו האחרון לא נתן מרגוע לנפשו בעקבות זאת. ב[[כ"ו שבט]] תכ"ז השיב את נשמתו הקדושה ליוצרה ולאחר הסתלק הט"ז ונטמן בלבוב. לאחר כמאתיים שנה על פי פקודת השלטונות הוצרכו לפנות את בית הקברות וכשפתחו את קברו מצאוהו שלם.

הרבי [[אדמו"ר הריי"צ ]] אמר: [[אדמו"ר הרש"ב|אבי אדמו"ר]] כותב ששמע בשם [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]], שכל המחברים עד הט"ז והש"ך{{הערה|במקומות אחרים הגירסא היא "עד [[המהרש"א]]".}}, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש, וענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה סוף פרק ג' דשקלים שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה{{הערה|מובא בהמשך ב[[המשך תרס"ו|המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]], [[ספר השיחות של הרבי ]] אדמו"ר הריי"צ ובלוח , וב[[לוח היום יום תאריך ]] [[ו' שבט]].}}. בהתוועדות [[כ' מנחם אב]] [[תש"י]] אמר הרבי שרבי [[נחמיה מדוברובנה]] היה מדייק בלשון הט"ז וה[[מגן אברהם]] ומוציא מזה ענין להלכה{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק א' עמ' 153.}}. הרבי כותב{{הערה|ב[[רשימות]]יו ע' רנב.}}: "כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א הי' בלאדמיר, והי' ... על ציון אבי הט"ז [הרב ר' שמואל הלוי] וחותנו [הרב ר' יצחק בצלאל'ס] וגיסו (של אבי הט"ז) [הרב ר' אברהם פאלאק] שם."

* חוץ מספרו "טורי זהב", חיבר הט"ז ספר נוסף לו קרא "דברי דוד: - טורי זהב", והוא פירוש על [[פירוש רש"י]] על התורה, הספר יצא בהוצאה מהודרת ע"י מוסד הרב קוק, בעריכת ר' חיים דוב שעוועל. ה"דברי דוד" מוזכר פעמים רבות ב[[לקוטי שיחות]] ב[[שיחות רש"י|רש"י שיחות]] * טורי זהב-ט"ז: על שולחן ערוך.