עריכת הדף "דובער חייקין (קרמנצ'וג)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרט"ז]] לאביו ר' [[משה חייקין]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

היה גיסו של ר' [[זאב וולף לוויטין]] המשגיח בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]].

לאחר החתונה התגורר בקרמנצ'וג ונמנה על חבורת ה'בערלעך' אבירי הדעת אותם מתאר אדמו"ר הריי"צ בהערצה, ר' [[בערל מאסיעוו]], ר' [[חיים דובער וילנסקי]], ור' [[בערל משה'ס]] (דוברוסקין), והיה הצעיר מביניהם{{הערה|בשיחה מתבטא אדמו"ר הריי"צ שעל חבורה זו נמנו 'שלושה או ארבעה', ולא מציין את שמו במפורש, אך כך מקובל במסורת אצל בני המשפחה, שהוא היה הרביעי שבחבורה.}},
{{הערה|1=רשימה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקובץ [[התמים (ורשה)|התמים]] [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_49984_186.pdf עמוד 154].}}, עליהם התבטא הרבי כי הם היו "בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו כולם חוזרים [[דא"ח]], וכל החסידים - גם בני [[פולין]] - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם".

במשך השנים דבק בו הכינוי "דער פרומער איד".

שימש באופן קבוע כמגיד שיעור בבית המדרש בעיירה.

נמנה על חסידיו הקרובים של אדמו"ר המהר"ש, הרבה [[נסיעה לרבי|לנסוע אליו]] לעיתים תכופות, ומספר פעמים אף התלווה אליו לנסיעותיו לצרכי רפואה ועסקנות בנסיעותיו מחוץ לליובאוויטש.

האחיין, המשפיע ר' [[שמואל לויטין]] העיד עליו שהיה מקושר לרבותינו נשיאינו בכל נימי נפשו.

בסביבות שנת [[תר"נ]] נקלע למצוקה כלכלית בעקבותיה עלה לארץ הקודש יחד עם כמה מבני משפחתו, ובכך הצטרף לבנו ר' [[הלל חייקין]] שעלה כמה שנים קודם לכן.

לאחר עלייתו לארץ, קבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם נותר עם [[לבוש חסידי|לבושו החסידי]] ולא שינה אותו כפי שנהגו רבים אחרים שעלו בתקופה זו לירושלים, והוא מתואר בידי בני הקהילה באותה תקופה כאדם נמוך קומה בעל זקן לבן, שהסתובב תמיד כשלראשו חבוש הקסקט הרוסי.

נפטר ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ט]], והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים]].