דבר מלכות י"ט כסלו

"	ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", מוכנים בכל הפרטים ופרטי פרטים "לגשת ולהסב אל השולחן" ("צוגיין און זעצן זיך צום טיש"), שולחן ערוך בכל מטעמים ובכל טוב, החל מעניני הגאולה, לויתן ושור הבר ויין המשומר, ועוד ועיקר, "לדעת את ה'", "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".	"

דבר מלכות (מוצאי) י"ט - כ' כסלו הינה שיחה שאמר הרבי במוצאי י"ט - כ' כסלו (אור לכ"א בכסלו) תשנ"ב, ביחידות כללית.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

יומן מהיחידות

הרבי מלך המשיח באמירת השיחה, יחידות כללית מוצאי י"ט - כ' כסלו תשנ"ב

הרבי מלך המשיח שליט"א נכנס ליחידות בביהכ"נ הגדול, ללא גארטעל, בשעה 8:13. לפני שנכנס למעלית סימן פעמיים לשלום. בכניסתו לביהכ"נ התיישב במקומו ליד שולחן היחידות (שהוצב כרגיל מע"ג בימה קטנה, ושלא כרגיל – הי' ללא מפה). הריל"ג הודיע שהנוכחים הם האורחים, ושאל הרבי מלך המשיח שליט"א: "וואס"? ולאחר שהלה חזר על כך - הביט הרבי מלך המשיח שליט"א על הקהל ופתח בשיחה לאורחים (וגם לקבוצה מהתמימים השלוחים) שארכה 25 וחצי דקות.

בהמשך עורר שההחלטות להוספה בפעולות טובות צריכות להיות בהתאם להוראות ימי חנוכה – באופן של "מהדרין מן המהדרין" ותוך השפעה על הזולת כהדלקת הנרות "על פתח ביתו מבחוץ". את השיחה סיים במילים: "מראה באצבעו ואומר הנה זה בא און זה אלקינו קוינו לו, און זה הוי' קוינו לו ויושיענו, כפליים לתושי', ותיכף ומיד ממש".

לאחר החלוקה - בשעה 57:8 פתח בשיחה לקבוצת בני ובנות מצוה ומשפחותיהם שיחיו.

השיחה ארכה כ-10 דקות, ואח"כ החלוקה. אח"כ הורה לריל"ג להניח את מעטפותיהם יחד עם שאר הפ"נים של חתני הבר מצוה. כל זה ארך דקה. בשעה 9:20 קירב הרבי מלך המשיח שליט"א את הרמקול, ופתח בשיחה לקבוצת חתנים וכלות שיחיו. השיחה ארכה 7 דקות לערך, ואחרי' שאל את הריל"ג אם אלו החתנים וכלות, וכשהשיב בחיוב, נטל בידו הק' שני דולרים (!) ונתן לכ"א באומרו: "בשעה טובה ומוצלחת". החלוקה לגברים ארכה דקה, והחלוקה לנשים ארכה ג"כ דקה, ובסיום הורה לריל"ג להניח את המעטפות של החתנים והכלות ביחד (בנפרד). שלשת השיחות היו (ברובן) בעיניים עצומות.

טרם צאתו ביקש הרבי מלך המשיח שליט"א את חבילת הפ"נים, קם ממקומו באחזו את הסל והביט לעבר ארון הקודש כשאומר משהו בלחש, ובשעה 9:29 יצא מביהכ"נ. בדרכו הרים את עיניו הק' והביט לעבר השעון שבקיר הדרומי. בצאתו מהמעלית למעלה עודד את השירה.

תוכן השיחה

בשיחה מסביר הרבי שעניינו של חג הגאולה י"ט כסלו ("חג החגים") מודגש בפסוק "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי", כדברי אדמו"ר הזקן במכתבו הידוע. פסוק זה אמרו דוד המלך על הניצחון במלחמותיו, בזכות הרבים שהיו בעזרתו והתפללו עליו. ונכלל בפסוק זה גם הניצחון של מלך המשיח ש"ילחם מלחמות ה'". יוצא מכך, שתוכנה של גאולת רבינו הזקן היא הפצת המעיינות חוצה שמקרבת ביאת משיח, ובמילא גם את הפדייה של הקב"ה ובני ישראל. "כי ברבים היו עמדי" פירושו, שישראל במעמד ומצב ד'רבים' גם כש"מפוזר ומפורד בין העמים" והיו "עמדי" עם דוד מלכא משיחא ועם הקב"ה, מצד בחינת היחידה, ניצוץ משיח, הקשורה עם יחידו של עולם, וע"י לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, מגלים אחדותו של הקב"ה בעולם, ונעשה העניין ד"פדה בשלום נפשי" - בגאולה השלימה.

והדגשה מיוחדת בשנת תשנ"ב, מצד הקביעות ביום שלישי (ש"הוכפל בו כי טוב") - כמו י"ט כסלו המקורי, וכן בחלוקת התהילים, ובמעלתה במספר הימים הכי גדול, ריבוי ושלימות בכמות ובאיכות, והר"ת דשנה זו, תהא שנת נפלאות בכל, שהקב"ה מברך ומקבץ ומביא את כל בני ישראל יחד לבית המקדש וקודש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתייה שממנה הושתת העולם.

ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק לפתוח את העיניים לראות שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בני ישראל מוכנים לגאולה.

קישורים חיצוניים

• השיחה: מוגה (לשון הקודש)  •  גרסת טקסט  •  בלתי מוגה - שיחה ויומן (ע' 59)