שינויים

גלובוקע - פירוש שם המקום הוא 'עמוק'. ואכן, העיירה גלובוקע הייתה מוקפת גבעות, ויערות סבבוה ברוב הדר. ומכאן שמה "גלובוקע, הייתה עיירה " שפירושה 'מתנגדיתעמוק', אך במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. יעידו על כך ארבעה בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה.

בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרה"ח ר' [[בנציון חנוביץ]]==רבנים חסידיים==במשך השנים עם התפתחות הקהילה החסידית, מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל. בתקופה מאוחרת יותר התמנה הרב [[זונדל רובינזון]] מראדשקוויטש מרב כרב חב"די לעיירה.  בתחילת שנת [[תר"צ]] עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], רבה של העיירה [[פסטוב]]. הם כתבו על כך לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, בראשות הרב, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש.  

 שנתיים לאחר מכן שוב ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיירה, ושוב כמו התרוממה הקהילה ביקור זה גרם התרוממות בקהילה החסידית בעיירה טפחיים מעל פני הקרקע.  זמן קצר לאחר הביקור, עלה הרב מנחם מענדל קופרשטוך לארץ הקודש והתיישב בחיפה, וכך ניצל ממאורעות השואה האיומה. במקומו שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב [[מנחם מענדל מנדלבוים]] שכיהן כרבה החסידי של גלובוקע עד הסוף המר.  

 במלחמת העולם השניה בסך הכול נהרגו כששת אלפים יהודים בגלובוקעמיהודי גלובוקע, ומתוכם ובתוכם מאות משפחות חסידיות, ובראשן כשבראשן הרב החסידי האחרון של גלוקובוע הרב [[מנחם מענדל מנדלבוים]]. ה' יקום דמם.