שינויים

{{בעבודה מתמשכת}}'''גורל''' הינה שיטת הכרעה בין דברים שווים, באמצעות פתקים הנבחרים באופן אקראי, בהכרעה אלוקית, או פעולה דומה שאינה תלויה בהכרעה שכלית או ברצונו של בן אנוש.

ב[[בית המקדש]] נערכו מדי יום 4 הגרלות על העבודות{{הערה|יומא ב, א-ב. נוהג זה החל לאחר שהכהנים התחרו ביניהם על העבודות וקרו אסונות בעקבות כך.}}: תרומת הדשן וסידור המערכה על המזבח, שחיטת [[קרבן התמיד]] והעלאת האיברים שלו לכבש ודישון מזבח הקטורת והטבת המנורה, הקטרת הקטורת, העלאת איברי קרבן התמיד מהכבש למזבח. הפיס היה חיב להיערך במקום מקודש (לשכת הגזית), ונעשה בצורה מיוחדת של הוצאת אצבעות אותם מונה הכהן העורך את הפיס.

בעל החוות יאיר כותב בספר השו"ת שלו{{הערה|סימן סא.}} שניתן להביא ראיה מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל אשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת התחכמות, שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו מההשגחה העליונה. בנוגע להגרלות כספים וכדומה, כגון הגרלות מפעל הפיס, יש מהפוסקים שצידדו לאיסור ודימו זאת ל'משחק בקוביה' שעל פי הלכה אף פסול לעדות בתנאים מסויימים, כיון שהוא נהנה מכסף שאנשים לא וויתרו עליו בלב שלם, וזהו מעין אבק גזל, או משום שהוא לא עוסק בפעילות המועילה ליישובו של עולם{{הערה|שולחן ערוך חושן משפט לד, טז. שע, ג. יורה דעה רכח, טו. שו"ת יביע אומר לגאון הרב [[עובדיה יוסף]] חלק ז', חושן משפט סימן ו'; חלק י', יורה דעה סימן נח, אות כג.}} אך רבים מהפוסקים בדור האחרון צידדו להקל, ובפרט אם מדובר שההגרלה היא על סכום שנקבע מראש, והאדם עושה זאת לשעשוע בעלמא ובסכומים קטנים ואינו מתמכר לכך{{הערה|1=שו"ת ישכיל עבדי ח"ח יו"ד סי' ה', תחומין כרך ה' עמוד 310-302, וראה בשו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סימן ל', שיחת ש"פ ויחי תשמ"א. [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/5802.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טז אגרת ה'תתב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/238.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'רלח], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/192.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'קצב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/242.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'רמב]. וראו גם במאמר הלכתי העוסק בכך, [https://www.yeshiva.org.il/ask/112616 האם מותר לקבל כסף ממפעל הפיס?], באתר 'ישיבה'.}}.

כפי במושגים של תורת הקבלה הגורל הוא בחינת נוקבא ו[[מלכות]], והוא ב[[גימטריא]] של [[רחל]], ובזה עצמו יש 2 בחינות גורל, נוקבא דקדושה ונוקבא דקליפה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1063.htm אור התורה במדבר ד א'סג].}}. בחסידות מוסבר בהרחבה, שכפי שניתן להוכיח מההגרלה שנערכה בבית המקדש ביום הכיפורים על שני השעירים, שהיו צריכים להיות שווים בקומה במראה ובמחיר{{הערה|משנה יומא ו, א.}} גורל אמיתי הוא דווקא כאשר רוצים להכריע בין 2 דברים זהים לגמרי, ואין רצון מסויים לאחד מהם בדווקא - הגורל קשור עם הדרגות שגבוהות יותר אפילו מ[[פנימיות הרצון]], ולמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], והיא הדרגה שמתגלה ביום הכיפורים "לפני הוי'", למעלה משם הוי'{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/11/index.htm על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג]. [https://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/3/4/670.htm מי זאת הנשקפה, תרל"ט], ועוד.}}.

המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב"ה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1060.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C אור התורה במדבר ד, אס].}}, ובמקומות אחרים מוסבר שזוהי העבודה הקשורה עם בחינת ה'סובב' שבנפש, אהבה של 'בכל מאודך'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/18/404.htm תורת שמואל תרל"ב חלק ב' תד].}}

מקור ייחוס הגורל ל{{ה|גאון מוילנא}} אינו ברור, ולפי המסורת, את הגורל היה נהוג לבצע בעיקר על ידי גדולי תלמידי החכמים, ועם זאת היו מגדולי ישראל ששללו את המנהג וכתבו שאין ראוי לנהוג בו{{הערה|תשובות הרמב"ם, מהדורת בלאו, סימן קעב.}}.

{{ציטוט|תוכן=יקח חומש שלם, וישים ידיו על פסוק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם"{{הערה|בראשית ה, א.}}, ויאמר פסוק "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל{{הערה|ויקרא טז, ח.}}, ויאמר: "יהי רצון מלפניך יי אלקינו ואלקי אבותינו למען שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מסופי תיבות הפסוק הזה למפרע לדלה דלתם ילנן יוֹהָך נָא מָצְפָץ ובשם היוצא מפסוק "ה' מְנָת... וגו'{{הערה|תהילים טז, ה.}} שהוא רַאַה שתודיעני תכף בהפיכה אחת שאלתי שהיא כך וכך שתהיה אות ז' של ז' אותיות שאמנה בשיטה הח' כדי שאמצא בו ממנה שאלתי שהיא כך וכך בבירור בלי ספק".{{ש}}כך יאמר ג' פעמים ובכל פעם יזכור שאלתו, ויהפוך ז' עלין וז' דפין ז' עמודים ז' פסוקים ז' שיטין ז' תיבות ז' אותיות, ויבקש הפסוק שמשם ואילך המתחיל באות ז' - ושם תשובתו.|מקור=ספר ילקוט הגורלות זוטא, קונטרס א', הוצאת בקאל ירושלים, תשכ"א}}

לאחר ג' תמוז התפשט המנהג בין רבים מחסידי חב"ד לכתוב לרבי ולקבל תשובה באמצעות ה[[אגרות קודש]]{{הערה|ראו ערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, כשרבים ממשפיעי ורבני אנ"ש מפרידים הנהגה זו מגורל הגר"א.

{{ערך מורחב|ערך=[[אורח לצדיק]], [[חברת משניות בעל פה]]}} בשעת ה[[טהרה (קבורה)|טהרה]] של [[המגיד ממעזריטש]] נערך גורל בין התלמידים מי יזכה לטהר כל אבר מגופו הקדוש, ו[[אדמו"ר הזקן]] זכה ב'ראשו כתם פז', טהרת הראש, וכאשר הובילו את המגיד למקווה, אמר אדמו"ר הזקן שכיון שחז"ל אמרו "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם", יניחו למגיד לטבול בעצמו, ואכן המגיד טבל מעצמו שלושה שלוש פעמים{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7518.htm אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקיח]. בית רבי חלק א' עמוד 10 הערה ב'.}}. לרגל מלאות 100 שנה להסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] תיקן [[אדמו"ר הרש"ב]] שמדי שנה ביום ה[[יארצייט]] שלו כ"ד טבת, יבחרו כמה שלוחים באמצעות הגרלה שייסעו להעתיר תפילה על הל[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]] של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]] ויבקשו [[רחמים]] על עם ישראל. תקנה זו נקראה בשם 'אורח לצדיק'. כאשר ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ב]] את '[[חברת משניות בעל פה|חברת]] [[משניות בעל פה]]' במטרה [[טהרת האויר|לטהר את האויר]], קבע שחלוקת המסכתות בין חברי האגודה תתבצע באמצעות גורל. ===הגרלה על ספרים שהרבי השתמש בהם===אצל הרבי התקיימו הגרלות באופן תדיר על הזכות להניח ספרים במקום התפילה של הרבי במטרה שהרבי ישתמש בהם בשעת התפילות{{הערה|ראו סקירה מורחבת ב[[שבועון בית משיח]] י"ז אדר תש"פ עמוד 23. '''להתפלל מהסידור של הרבי''', במחנה צבאות השם כ"ד אדר תש"פ עמוד 6.}}, וכן על הזכות להשתתף בתפילות בשנות האבל, כאשר המניינים נערכו במקומות קטנים יותר ולא בבית המדרש, וכן הגרלות דומות הקשורות לזכות ללוות את הרבי, לסייע, וכדומה. ההגרלות על הספרים התקיימו בעיקר בשנות הלמ"ד והמ"ם, בימי שני וחמישי ראש חודש וכיו"ב, אז יצא הרבי להשתתף בתפילת הציבור על מנת לשמוע את [[קריאת התורה]]. כאשר קהל המתפללים במניין החל לגדול בשנות הלמ"ד, ואירעו מספר תקריות של מספר בחורים שרבו ביניהם על הזכות להניח את הספר עבור הרבי, התקבע הסדר שההגרלה נערכה בשעה שבע בבוקר, בין הבחורים שקמו לסדר חסידות בוקר. בכל יום שהרבי יצא להשתתף בתפילות, נערכו 2 הגרלות, הפתק הראשון שיצא זכה להניח תהילים עבור הרבי, והשם בפתק השני היה זה שזכה להניח חומש. רוב המשתתפים בהגרלה היו בחורי הישיבה, אך לעיתים השתתפו בה גם אורחים ובעלי בתים שנכחו במקום באותה עת. בשנים הראשונות התקיימה ההגרלה בחדר שני של הזאל הקטן, ובשנים מאוחרות יותר פוצלה ההגרלה לשניים כאשר הגרלה אחת נערכה בזאל הגדול והשניה בזאל הקטן. כאשר הגיעו חתנים, נהגו פעמים רבות לוותר להם ולהעניק להם את הזכות.

===הגרלה גם בשבתות נערכו הגרלות על ספרים בהם השתמש הזכות להניח תהילים, כיון שהרבי התפלל מתוך [[סידור תורה אור]], אליו לא מצורף תהילים. נוהג זה נמשך עד לפטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]], אז החל הרבי===שבועון בית משיח י"ז אדר תש"פ עמוד 23להתפלל באופן קבוע עם הציבור את כל התפילה והיה יורד לתפילה עם סידור ותהילים משלו.

==הגרלות פרסיםהוראות הרבי בנוגע להגרלה==שלילת הגרלה על במכתב ליושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[ישראל לייבוב]] כתב הרבי שכאשר עושים הגרלת פרסים לילדים ניתן לכלול בהגרלות אופניים או מיני מתיקה, אך לא כדור-רגל{{הערה|ממכתב י"ד מנחם אב, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד רפט. הרבי אף הורה להשמיד את המודעות שכבר נדפסו עם הפרסומת הזו - הלכות ומנהגי חב"ד (גינזבורג) עמוד 233.}}, וכן הורה הרבי שהספרים בהגרלה יודגשו בפרסומת והם יהיו מרכז ההגרלה ושאר הפרסים רק בתור תוספת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריג]. [https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיז].}}.

שהספרים בהגרלה יודגשו בפרסומתכאשר הרב [[רפאל נחמן כהן]] שאל את הרבי בנוגע לשינוי כללי הגרלה, השיב לו הרבי שהגרלה היא ענין שלמעלה מטעם ודעת, ולכן צריך להימנע מלהתערב בזה{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריג]גליון בית חיינו 120 עמוד 6.}}.

הרבי אף העיר פעם למארגני הגרלה – לברר האם אכן נצרך להוציא הוצאה גדולה כזו על ספרפרסים להגרלה, '''וגם''' על דברים אחרים (כמו אופניים וכיוצא בזה)או שגם עם פרסים קטנים יותר יצליחו להגיע לאותה כמות של משתתפים{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמהלכות ומנהגי חב"ג, אות קיז]ד (גינזבורג) עמוד 233.}}.

*'''[https://col.org.il/news/114023 כשחסיד שאל את הרבי: האם אפשר לקנות כרטיס לוטו?]''' {{וידאו}}{{COL}}*'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=686&CategoryID=78&ParashaID=41 חלק גורל וירושה - 3 רמות של התקשרות]''', באתר צעירי חב"ד {{הערות שוליים|טורים=כן}}[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]