שינויים

הבחירה ב[[יהודי]] היא דוקא מצד הגוף, שהרי על הנשמה ה[[נשמה]] לא נופל לשון בחירה, שהרי [[אין ערוך ]] בין נשמתו של היהודי לנשמתו של ה[[גוי]]. ודווקא מצד הגוף שבו אין חילוק בין יהודי לגוי הוא בחירת העצמות.

בניגוד לתורת המוסר שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניותלא זאת בלבד, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום אלא שכאשר הקב"ה משפיע את חיות הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון לגופו של יהודי הוא משפיע לו זאת באהבה ורצון בחינת [[הרמב"םפנים]] "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"<REF>הל' דעות ד, א.</REF>. וכביאור בניגוד לגופם של אומות העולם{{הערה|[[הבעשאגרת הקודש - סימן כ"טב]] על הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו" <REF>שמות כג, ה.</REF>, שפירושו: כי תראה את חומריות הגוף - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף}}.

מפתגמי רבינו הזקן: מען האט גאר קיין השגה ניט, ווי עס איז טייער בא השי"ת דער גוף פון א אידען (= אין שום השגה, עד כמה יקר אצל השם יתברך גופו של היהודי){{הערה|היום יום לערב ראש השנה}}.==שיטת החסידות בענין זיכוך הגוף==בניגוד ל[[תורת המוסר]] שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון [[הרמב"ם]] "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"{{הערה|1=הל' דעות ד, א.}}. וכביאור [[הבעש"ט]] על הפסוק "כי תראה [[חמור]] שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"{{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות הגוף - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף. אמנם, בתורת ב[[תורת החסידות ]] מבואר היטב שהגוף הוא [[משכא דחויא]], וחיותו היא מ[[נפש הבהמית]] שבגוף (אצל ה[[בינוני]], מה שאין כן אצל הצדיקים, שאצלם הגוף הוא בבחינת זר אצלו, וכמאמר [[הלל]] כשהיה הולך לבית המרחץ היה נוהג לומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה), ויתרה מזו שהוא מפריע בעבודת ה' מצד גסותו וחומריותו. אולם דרכי שבירת הגוף בדרך [[חסידות חב"ד]], היא דוקא בהתבוננות ב[[התבוננות]] רוחנית בשפלות האדם ורוע מעשיו ולא בשבירה גשמית של הגוף.

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידותהאדם וגופו]]