פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 623 בתים ,  21:53, 2 באוקטובר 2021
מ
ויקיזציה
'''גוף''' הוא החלק הגשמי של האדם, שבו שוכנת ה[[נשמה]] בהיותה בעולם הזה ה[[גשמי]].
הבחירה ב[[יהודי]] היא דוקא מצד הגוף, שהרי על ה[[נשמה]] לא נופל לשון בחירה, שהרי [[אין ערוך]] בין נשמתו של היהודי לנשמתו של ה[[גוי]]. ודווקא מצד ה[[גוף]] הגוף שבו אין חילוק בין יהודי לגוי הוא בחירת העצמות.
בניגוד לתורת המוסר שדוגלת בשבירת לא זאת בלבד, אלא שכאשר הקב"ה[[גוף]] על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום משפיע את החיות הגוף לגופו של יהודי הוא משפיע לו זאת באהבה ורצון בחינת [[גוףפנים]] לצרכי עבודת ה', וכלשון [[הרמב"ם]] "היות ה[[גוף]] בריא ושלם מדרכי ד' הוא"בניגוד לגופם של אומות העולם{{הערה|1=הל' דעות ד, א.}}. וכביאור [[הבעשאגרת הקודש - סימן כ"טב]] על הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו" {{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות ה[[גוף]] - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.
אמנםמפתגמי רבינו הזקן: מען האט גאר קיין השגה ניט, בווי עס איז טייער בא השי"ת דער גוף פון א אידען (= אין שום השגה, עד כמה יקר אצל השם יתברך גופו של היהודי){{הערה|היום יום לערב ראש השנה}}.==שיטת החסידות בענין זיכוך הגוף==בניגוד ל[[תורת החסידותהמוסר]] מבואר היטב שהשדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[גוףתורת החסידות]] הוא מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון [[משכא דחויאהרמב"ם]]"היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"{{הערה|1=הל' דעות ד, וחיותו היא מא.}}. וכביאור [[נפש הבהמיתהבעש"ט]] שבגוף (אצל העל הפסוק "כי תראה [[בינוניחמור]]שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"{{הערה|1=שמות כג, מה שאין כן אצל הצדיקים, שאצלם ה[[גוף]] הוא בבחינת זר אצלו.}}, וכמאמר הלל כשהיה הולך לבית המרחץ היה נוהג לומר שפירושו: כי תראה את חומריות הגוף - שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה)שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, ויתרה מזו שהוא מפריע בעבודת ה' מצד גסותו וחומריותו. אולם דרכי שבירת ה[[גוף]] בדרך [[חסידות חב"ד]]עליך לדעת שצריך לעזב עימו, היא דוקא ב[[התבוננות]] רוחנית בשפלות האדם ורוע מעשיו ולא בשבירה גשמית של דווקא עם הגוף.
אמנם, ב[[תורת החסידות]] מבואר היטב שהגוף הוא [[משכא דחויא]], וחיותו היא מ[[נפש הבהמית]] שבגוף (אצל ה[[בינוני]], מה שאין כן אצל הצדיקים, שאצלם הגוף הוא בבחינת זר אצלו, וכמאמר הלל כשהיה הולך לבית המרחץ היה נוהג לומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה), ויתרה מזו שהוא מפריע בעבודת ה' מצד גסותו וחומריותו. אולם דרכי שבירת הגוף בדרך [[חסידות חב"ד]], היא דוקא ב[[גוףהתבוננות]] רוחנית בשפלות האדם ורוע מעשיו ולא בשבירה גשמית של הגוף. הגוף שורשו באלוקות מבחינת פני [[אדם]] שב[[מרכבה]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידותהאדם וגופו]]
185

עריכות