פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 631 בתים ,  21:53, 2 באוקטובר 2021
מ
ויקיזציה
'''גוף''' הוא החלק הגשמי של האדם, שבו שוכנת ה[[נשמה]] בהיותה בעולם הזה ה[[גשמי]].
הבחירה ב[[יהודי]] היא דוקא מצד הגוף, שהרי על ה[[נשמה]] לא נופל לשון בחירה, שהרי [[אין ערוך]] בין נשמתו של היהודי לנשמתו של ה[[גוי]]. ודווקא מצד ה[[גוף]] הגוף שבו אין חילוק בין יהודי לגוי הוא בחירת העצמות.
בניגוד לתורת המוסר שדוגלת בשבירת לא זאת בלבד, אלא שכאשר הקב"ה[[גוף]] על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום משפיע את החיות הגוף לגופו של יהודי הוא משפיע לו זאת באהבה ורצון בחינת [[גוףפנים]] לצרכי עבודת ה', וכלשון [[הרמב"ם]] "היות ה[[גוף]] בריא ושלם מדרכי ד' הוא"בניגוד לגופם של אומות העולם{{הערה|1=הל' דעות ד, א.}}. וכביאור [[הבעשאגרת הקודש - סימן כ"טב]] על הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו" {{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות ה[[גוף]] - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.
אמנםמפתגמי רבינו הזקן: מען האט גאר קיין השגה ניט, בתורת ווי עס איז טייער בא השי"ת דער גוף פון א אידען (= אין שום השגה, עד כמה יקר אצל השם יתברך גופו של היהודי){{הערה|היום יום לערב ראש השנה}}.==שיטת החסידות מבואר היטב שהבענין זיכוך הגוף==בניגוד ל[[גוף]] הוא [[משכא דחויאתורת המוסר]]שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, וחיותו היא מהרי [[נפש הבהמיתתורת החסידות]] שבגוף (אצל מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה[[בינוני]], מה שאין כן אצל הצדיקים', שאצלם הוכלשון [[גוףהרמב"ם]] "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא בבחינת זר אצלו"{{הערה|1=הל' דעות ד, וכמאמר הלל כשהיה הולך לבית המרחץ היה נוהג לומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה), ויתרה מזו שהוא מפריע בעבודת ה' מצד גסותו וחומריותוא.}}. אולם דרכי שבירת הוכביאור [[גוףהבעש"ט]] בדרך חסידות חבעל הפסוק "ד, היא דוקא בכי תראה [[התבוננותחמור]] רוחנית בשפלות האדם ורוע מעשיו ולא בשבירה גשמית של שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"{{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות הגוף - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.
אמנם, ב[[תורת החסידות]] מבואר היטב שהגוף הוא [[משכא דחויא]], וחיותו היא מ[[נפש הבהמית]] שבגוף (אצל ה[[בינוני]], מה שאין כן אצל הצדיקים, שאצלם הגוף הוא בבחינת זר אצלו, וכמאמר הלל כשהיה הולך לבית המרחץ היה נוהג לומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה), ויתרה מזו שהוא מפריע בעבודת ה' מצד גסותו וחומריותו. אולם דרכי שבירת הגוף בדרך [[חסידות חב"ד]], היא דוקא ב[[גוףהתבוננות]] רוחנית בשפלות האדם ורוע מעשיו ולא בשבירה גשמית של הגוף. הגוף שורשו באלוקות מבחינת פני [[אדם]] שב[[מרכבה]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידותהאדם וגופו]]
185

עריכות