שינויים

*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה– אירע הנס של [[שמשבגבעון דום]] והעל ידי [[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפתיהושע בן נון|יהושע]], נפטר.*ב[[תרפ"טמלחמת מלכי הדרום]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.

==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==

*[[תרי"א]] - – התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].*[[תרפ"ז]] - – [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון סיוון]] [[תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קוסטרמה]]. יום זה מוגדר על ידי הרבי כאתחלתא כ[[אתחלתא דגאולה]], ורבים מחסידי חב"ד לא אומרים [[תחנון ]] ביום זה.

*[[תשנ"ד]] - – [[הרבי]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, בשאלה כיצד להגדיר את שהתרחש, וכיצד יש לנהוג בעקבות כך. רוב ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהרבי [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]], והמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות, שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]].}}, הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]. בשיחה אחרת של הרבי מובא מובאת התייחסות ברורה יותר מפורשת לנצחיות חייו של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - – הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה כ[[נשמה]] בגוף בריא (היתה הייתה [[הסתלקות הנשמה ]] ה[[נשמה]] מן ה[[גוף]] וגם הנשמה ה[[נשמה]] בגוף היתה הייתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - – הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - – נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - – מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב", בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות שכש[[נשמה|נשמות]] בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". (ש"פ בא תשנ"ב (ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 294), בתרגום מאידיש).}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים חסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].עם זאת מעורר היום את [[ציפיה לגאולה|הציפיה]] ו[[עד מתי|התביעה]] לראות את הרבי בהתגלותו המושלמת ב[[הגאולה השלימה|גאולה השלימה]].*[[תשס"ד]] - התקיימה לראשונה [[עצרת גאולה ומשיח]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]].

===[[יום הולדת|נולדו]]===*[[תשי"א]] - – הרב [[יצחק יעקב רוזנשייןמשה מרדכי ארנשטיין]], מכיהן כ[[שלוחי הרבי לארץ הקודשמשפיע]] ור"מ בישיבת ראשי ב[[תורת אמת ירושליםישיבת חח"ל צפת]]ובקהילת חב"ד בעיר.*[[תשי"אג]] - – הרב [[משה מרדכי ארנשטייןיצחק יעקב רוזנשיין]], מ[[משפיעשלוחי הרבי לארץ הקודש]] בור"מ בישיבת [[ישיבת חח"ל צפתישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת ירושלים]].

===[[פטירה|נפטרו]]===*[[תנש"א]] - [[רב|– הרב ]] [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי|יהושע שניאור זלמן סרברנסקי,]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה|באוסטרליה.]].

הרבי מבאר פעמים רבות שבג' תמוז בפעם הראשונה (היינו בשנת תרפ"ז, אז יצא [[הרבי הריי"צ ]] ממאסרו ונשלח לגלות בקוסטרמה) לא ידעו האם זהו ענין חיובי או להיפך, ובמיוחד שגלות היא "שקולה כצער מיתה"{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}}. אך לאחר מכן, לאחר הגאולה הסופית ביב[[י"ב תמוז]], התברר שיום ג' תמוז היה התחלת הגאולה. וכאשר התברר זאת, הרי זה פועל למפרע שגם ג' תמוז באותה השנה נהפך לטוב{{הערה|ראה שיחות: ש"פ חוקת תשל"ז, מוצאי ש"פ קרח ג' תמוז תשל"ח, לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת י"ב-י"ג תמוז. ועוד.}}.

יותר מכך, לג' תמוז ישנה מעלה אפילו על חג הגאולה [[י"ב תמוז]]: כיון שי"ב תמוז גילה שהירידה במאסר וגלות היתה הייתה '''לצורך''' עליה, אך הירידה עצמה נשארת דבר בלתי רצוי. אך בג' תמוז מתגלית שהירידה והגלות עצמה היא התחלה של גאולה{{הערה|שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ח.}}. ולכן אף על פי שהרבי הריי"צ קבע לחג רק את י"ב-י"ג תמוז ולא את ג' תמוז (מהטעם הפשוט, שהגאולה בג' תמוז היתה הייתה גאולה פרטית שלו ועדיין לא גאולה כללית, כיוון שעדיין נמנע ממנו להפיץ את המעיינות חוצה) - – עם זאת {{ציטוטון|חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' תמוז}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד' ע' 3141.}}.

יום זה הוא קשור לגאולה השלימה ויש לפעול בו בכל הענינים הקשורים ל[[הפצת המעיינות חוצה]]; וגם אם מישהו יטען שהוא אינו יכול להתחיל בעניני הגאולה ביום כזה, שבו לא היה ברור בפעם הראשונה שזהו ענין של גאולה - – הרי זו טעות, כיוון שלאחר הגאולה התברר למפרע שיום זה ענינו הוא גאולה, אפילו בשנה הראשונה{{הערה|שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ה.}}.

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?#!g=1&url=article_hearticle&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}*'''[httphttps://chabad.info/moshiach/%D7%92-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%AA160411/ "ג' תמוז פועל גאולה מכל השאלות והספקות!"]''' - – לקט שיחות הרבי בנושא ג' תמוז, בעריכת [[ועד חיילי בית דוד]], באתר {{אינפו|}}*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - – {{חב"ד בישראל}}*הרב [[שלום יעקב חזן]], '''[httphttps://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%92-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99160276/ למהותו של ג' תמוז בתורת הרבי]''', באתר {{אינפו|}}

[[קטגוריה:ימי חב"ד- חודש תמוז|י ב ג]]