שינויים

*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה הסתלק. נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלוקים.כל חסידי חב"ד מאמינים בגלוי או לא בגלוי ויודעים בברור כי הרבי ממשיך מלך המשיח שליט"א חי וקיים ללא שום שינוי, וממשיך להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט - להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח" היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל ואין הדבר תלוי אלא בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.

כלומר עבודתו-חייו הגשמיים של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. (באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות.)  ישנם קומץ שולי של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהםשהרי נשיא דור חייב להיות בגוף גשמי שהרי הוא ממוצע המחבר ו א י ש האלוקים, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו ובדורינו זה הרבי נמצא בגשמיות. (היפך העניין אומר שאין הסתלקות של נשיא הדור ח"ממוצע המחברו ( האזינו תש" שקיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון.) והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכםנ, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר) לחיות בבטחון הגמור שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח באתנש".  אולם מצער הדבר שכנראה בחוש גישתם הנ"ל לנושא הנדון כאן "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" וזלזול בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". אועוד) ותהליך זה הוא חלק מהגאולה! (בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) אשר הנהגות מעין אלו מאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חברש"ד שעניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ". ואחרי כל זאת עדיין נוהגים ללמד זכות עליהם אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלותי דניאל, (בדמיונם הכוזב שדווקא בגלל העדר הבסיס לדרכם היא הדרך אליה כוונת הרבי, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודהר'.) הרי הם ממשיכים להיות קשורים לכ"ק אדמו"ר ולתורתו אשר חד המהחיים ויטאל, ובמובנים מסויימים ביתר שאת וביתר עוז. ובמילא היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי, ובנדו"ד לא מספיק "לעבט" בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה (באופן המתאים למצב אחרי גשיחת קודש פ' בתמוז) שהקבכי תשא תשנ"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראויב) להיות משיח.