עריכת הדף "בתיה קלמנסון" (פסקה)

== תולדות חייה ==
היא נולדה בליובאוויטש בשנת [[תר"צ]] לאביה הרב [[עוזיאל חזנוב]] ולאמה מרת הינדה בת החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]].

לאחר תקופה עברו להתגורר בפרוורי מוסקבה.

פעם סיפרה על תקופת מגוריה במוסקבה "הייתי אז ילדה קטנה, כשבאחד הימים ניגש אלי ברחוב הסמוך לביתינו יהודי ששאל אותי איפה גרים ההורים. עוד בטרם הספקתי לענות לו, ודודי הרב שמואל שטיינהארט בא ממול וצעק לעברי שלא אענה לו ולהתרחק ממנו. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, אך הדוד לא הרפה וצעק 'אמא שלך קוראת לך, רוצי הביתה'. רצתי כש'המוסר' רץ בעקבותיי".

עברה עם משפחתה לסמרקנד במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר יהודים רבים ברחו מאימת השלטון הסובייטי.

בשנת [[תש"ט]] נישאה לבעלה הרב [[שלום מענדל קלמנסון]].

הרבנית קלמנסון הייתה דמות מפתח בתחום החינוך התורני, והקדישה את חייה להקמת מוסדות החינוך "חנה אור" באוברביליה, צרפת. 

כשהחלה את דרכה, היו בבית הספר 15 תלמידים בלבד, אך עם מסירותה ועבודתה הקשה, הוא גדל והפך למרכז חינוכי מפואר המונה כיום כמעט 700 תלמידים, מגיל הגן ועד התיכון. 

פעלה במסירות ותעצומות הנפש שלה, עד כדי כך שהוציאה רישיון נהיגה על משאית כדי להסיע תלמידים שגרים באזורים מרוחקים.

חייה של הרבנית ידעו לא מעט קשיים. 

יחד עם בעלה, הרב קלמנסון, היא בנתה אימפריית חינוך שהתבססה על ערכי התורה, החסידות והאהבה לכל יהודי.

פעם הגיעה לעזור לבתה לאחר הלידה של ילדתה ומיד לאחר הלידה, היישר מ[[בית רפואה|בית הרפואה]] נסעה הרבנית ל-770 ונכנסה ל'יחידות'. עוד לפני שהספיקה להודיע לרבי על הבשורה הטובה, איחל לה הרבי "מזל טוב", ושאלה עד מתי היא מתכוננת להישאר בניו יורק, משהשיבה על כוונתה להישאר עד אחרי הברית, הורה לה הרבי באופן מפתיע לחזור מיד לצרפת. הוראה זו גרמה לה לשמחה רבה; היא נוכחה לדעת עד כמה הרבי מייקר את עבודתה במוסדות "שניאור". כבר למחרת עלתה על מטוס שיעדו צרפת, ואת איחוליה לברית המילה מסרה באמצעות הטלפון.

ב[[כ"ה במנחם אב]] [[תשפ"ה]] נפטרה הרבנית בתיה קלמנסון בגיל תשעים וחמש, הלוויתה יצאה מצרפת והמשיכה לארץ ישראל אל בית ההלווית שמגר עד שב[[כ"ו מנחם אב]] היא נטמנה בהר הזיתים לצד בעלה הרב [[שלום מענדל קלמנסון]].