שינויים
←נשיאת כפיים בכל יום: שיפור הסגנון (בסגנון המקורי היה משום העדר כבוד לרבותינו נשיאינו), וכן דיוק הסגנון בנוגע לנשיאת כפיים בכל יום.
הרבי מציע להיכנס לבתי כנסת הספרדים ולשמוע אצלם ברכת כהנים{{הערה|שיחת ט' בסיוון תשמ"ח.}}.
בפועל לא צלח הדבר בידו, וחסידי חסידי חב"ד בתפוצות אינם נוהגים לישא את כפיהם בכל יום, אלא בחגים ובימים טובים בלבד.
עם התבססותה והתפתחותה של קהילת חסידי חב"ד בארץ ישראל, התעורר פולמוס מחודש האם יש להמשיך ולהחזיק במנהג חב"ד בתפוצות שלא לישא כפיים בכל יום, או לנהוג כמנהג ארץ ישראל.
הרבי עצמו לא הורה הוראה ברורה בנושא, וכל קהילה נוהגת כהוראת רבני חב"ד שעל אתר, כשבחלק מהקהילות נהוג שהכהנים עולים לדוכן בחגים בלבד, בחלק בלבב ובחלק מהקהילות עולים גם בשבתות, ובחלקם . בבתי כנסת חב״ד בהם מתפללים כהנים שאינם מאנ״ש המבקשים לישא כפיים גם בימי בימות החול, נעתרים לעיתים לבקשתם בהתאם לפסק המרא דאתרא.
במשך השנים נחלקו בזה כמה רבנים מרבני חב"ד בארץ הקודש{{הערה|בעיקר הרב [[טוביה בלוי]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]].}}, הרבנים התדיינו מעל גבי בימות שונות, בעיקר בקובץ [[פרדס חב"ד]]{{הערה|ראה[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes17.pdf כאן] את מאמרו של הרב בלוי, ותגובה של הרב הנדל, ותגובה לכך מהרב בלוי.}}. הרב [[טוביה בלוי]] דן בזה בהרחבה בספרו 'על מנהגים ומקורותיהם'.