עריכת הדף "ברוך נאה" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:התוועדות יט כסלו בית ישראל.jpg|ממוזער|[[התוועדות]] לכבוד [[י"ט כסלו]] ב[[בית כנסת חב"ד בית ישראל]] ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: הרב [[חנניה יוסף היילפרין]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה לייב שפירא]], הרב [[שמואל אהרון שזורי]], הרב [[אריה מרדכי וקסלשטיין]], נואם: הרב ברוך נאה]]
נולד ב[[יפו]] ב[[כ"ד טבת]] [[תרע"ה]] כבן בכור לאביו הגאון הרב [[חיים נאה]], ולאמו הרבנית דבורה.

הלידה היתה בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר השלטון התורכי ששלט בארץ גירש למצרים את כל הנתינים בעלי אזרות רוסית, ובהם בני משפחת נאה, ובגיל 3 שבועות נסעה אמו יחד עמו למצרים שם גורש אביו, ו[[פדיון הבן]] שלו נערך במחנה הגולים 'שוני קטן' הסמוך לאלכסנדריה.

בשנות ילדותו המוקדמות גדל במצרים, וכשהסתיימה המלחמה ונרגעו הרוחות, התאפשרה החזרה של בני המשפחה לירושלים, והוא הוכנס ללמוד בתלמוד תורה עץ חיים שבחצר החורבה בעיר העתיקה, והתבלט לטובה בכשרונותיו והתמדתו, ובהמשך למד אצל הגאון הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב מטעפליק, ועוד. בין התלמידים עמם למד בחברותא, היה הרב [[עובדיה יוסף]].

בגיל 14 זכה להיכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ במהלך [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הדסה{{הערה|נולדה בכ"א טבת תרפ"א.}} בת הגאון הרב יואל אשכנזי מטבריה, כשהחתונה נערכה בטבריה בו' אלול תרצ"ט.

לאחר החתונה קבע את מגוריו בשכונת בית ישראל בירושלים, ונכנס ללמוד ב'מכון הרי פישל' והיה שותף בעריכת הספרים התורניים שיצאו לאור על ידי המכון, בתקופה זו למד יחד עם הגאון הרב [[בן ציון אבא שאול]], ודמויות נוספות שתפסו לימים תפקידים בולטים בעולם התורני.

לאורך כל שנותיו, למד בחברותא עם אביו וסייע לו בעריכת ספריו, ולאחר פטירת אביו בחודש תמוז תשי"ד, קיבל על עצמו להמשיך את עריכת [[לוח כולל חב"ד]] שיצא לאור על ידי אביו, וזכה לעידודו וברכתו של הרבי שאף התייחס באופן פרטני והגיה את הדברים שנכתבו בלוח, וכן השלים את הספר 'קצות השולחן' חלק ט' שאביו החל לערוך אך לא סיים את הכנתו לדפוס.

בשנת [[תשי"ח]], יצא במסע גיוס כספים למען הדפסת ספרו 'גמרא שלימה' על מסכת פסחים, ובין המקומות בהן ביקר היה חצר הרבי ב[[קראון הייטס]], שם התעכב מספר שבתות, וזכה להיכנס ליחידות פרטית אצל הרבי ולהשתתף במספר התוועדויות אותן ערך הרבי באותה תקופה.

בשנות הכ"ף לקה במחלה לב שהפריעה לו לעסוק בהתמסרות במפעלו התורני אותו החל ועיכבה אותו במאוד ורק בשנת [[תשמ"ו]] יצא לאור הכרך השני.

נפטר בגיל 80 במוצאי שבת פרשת לך לך, אור ל[[י"ב מר חשוון]] [[תשנ"ו]].