שינויים

מוסד '''[[בית דין]] רבני חב"ד''' (בשמו המקורי '''וועד רבני אנ"ש''') ב[[ארץ הקודש]] הוקם בהוראת [[הרבי]] בשנת בכ"ג מנחם אב [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די. במהלך השנים התווספו חברים עד לעשרות, אך בשנים הבאות חלקם עזבו ורבים נפטרו וכיום בית דין רבני חב"ד מונה שבעה רבנים בלבד.

הגוף הוקם ביוזמת [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]], ניתן לשער כי היוזמה באה בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[כ"ג מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שהתמנה לעמוד בראש . ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשל"ו]] כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדיןכהוראת הרבי.

בכב[[כ"ח מנחם אב פירסם ]] פרסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין , וכן שהתמנה לראשותועל ידי הרבי.

לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]{{הבהרה}}. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו"{{מקור}}.

עם הקמת חברי בית הדין, אב בית הדין היה עם הקמתו: *הרב [[שלמה יוסף זווין]]- אב בית הדין. חבריו היו הרבנים: *הרב [[יעקב לנדא]] מרבה של [[בני ברק]], *הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] רב הגבעה הצרפתית [[ירושלים]].*הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מרב ב[[תל אביב]], *הרב [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], *הרב [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]], *הרב [[נחום טרבניק]] מרבו של [[כפר חב"ד]], *הרב [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], *הרב [[דוד חנזין]] מרב ב[[פתח תקווה]], *הרב [[משה אשכנזי]] מתל רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב ו]] *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מאז מו"צ ב[[כפר חב"ד]]. ויבלחט"א הרבנים: *הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מרבה של [[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]], *הרב [[גדליהו אקסלרוד]] מרב קהילת חב"ד [[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].

במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין בשעת הקמתו, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: *הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]], רב שכונת קרית היובל ירושלים*הרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של צפת*הרב [[בן ציון ליפסקר]], רבה של ערד*הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: רב מרכז ירושלים*הרב [[יוסף הכטאליהו יוחנן גוראריה]], רבה של חולון*הרב [[אליהו יוחנן גוראריהיוסף הכט]] ורבה של אילת*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]רב קהילת חב"ד רחובות.

בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה{{מקור}}.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]]רבה של קרית גת. בשנת [[תש"פ]] צורף גם הרב [[ישראל יוסף הנדל]]רב קהילת חב"ד מגדל העמק. בשנים האחרונות נקבע שבית הדין ימנה שבעה במהלך השנים נעשו ניסיונות לצרף לבי"ד, חברים בדיוק{{מקור}}מעדות ובעלי דיעות שונות, והחברים החדשים צורפו כל אחד לאחר פטירת אחד החבריםאך ללא הצלחה.

* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] - סגן מזכיר.* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]] רב קהילת שליח הרבי לחולון, ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד בחולוןב[[חולון]].

* הרב [[יוסף הכט]], רבה של [[אילת]], שליח הרבי לאילת, ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר משרד בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].

{{ש}}חודש מאוחר יותר כתב [[הרבי]] "בנוע בנועם קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב [[יהודה בוטרשווילי ]] כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב [[דוד חנזין]], רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]] ולאחר פטירתו מונה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]].

במכתב משנת תשל"ו כותב הרבי על תפקיד בעת ייסוד בית הדיןמגדיר הרבי את תפקידיו: '''א.''' הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די. '''ב.''' נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם. '''ג.''' פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

אבמכתבו כותב הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, [https://beta.hebrewbooks. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנorg/pdfpager.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"דיו].}}.

במענה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מערב [[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשמ"ב]] עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. נתינת הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני "ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרע". פעולות שצריכות להעשות ע"י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות - העיר הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להםצב}}.

כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. כך במכתב משבט תשמ"גכתב הרבי: "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות . פתרון לענינים הקשורים לשני ערים. שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ד . . ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני העריםשבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|נדפס בספר [[מקדש מלך]] ח"א ע' 208-9}}. באדר ראשון תשמ"ו כתב הרבי במענה לשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב"דית באילת: {{ציטוטון|מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ"ש שיחיו בארה"ק. יפנה להנ"ל ויעשה בהתאם}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה עב}}. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש.

במכתב זה בליל [[שבת קודש]] [[א' ניסן]] [[תנש"א]] הורה הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ש{{ציטוטון|כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב"ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדיןפנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך}}{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://betacol.hebrewbooksorg.orgil/files/uploads/original/2020/06/pdfpager5eec6e5ea4490_1592553054.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות הpdf גליון המבשר תורני גל'תשל603 כ"וז בסיון תש"פ].}}.

במענה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מערב [[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשמ"ב]] עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב===סמכות בית הדין כהעומד בראש בכל ענייני חב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. בארץ הקודש===הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית נתן לבית הדין צריכה להיות בענייני "ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרעסמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד. בקשר לפעולות שצריכות להעישות ע"י במכתב הברכה להקמת בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות העיר אז קבע הרבי שמן הראוי כי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלוהגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה צבשם=לו}}. ,

כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות כמו כן ביקש הרבי באופן אישי ממזכיר הבית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. באדר ראשון תשמ"ו כתב הרבי במענה לשליח , ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב [[ישראל גליצנשטיין]] בקשר למחלוקת בענין הפעילות החבירוסלבסקי תשנ"דית באילת: א{{ציטוטוןדרוש מקור|מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ"ש שיחיו בארה"קהזוכר למזכיריו}}. יפנה להנ"ל ויעשה בהתאם}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|ליקוט מענות 1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"ו מענה עבא ע' 132 סעיף ס"א]}}. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש.

בליל [[שבת קודש]] [[א' ניסן]] [[תנש"א]] הורה הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ושיאם במענה הרבי למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור ל[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ש: {{ציטוטון|כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת באה"ק ובראשם (ועד ) רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוךשי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''}}{{הערה|מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https[:קובץ://colמענה בית דין רבני חבד באהק.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פjpg|לצילום המענה]]}}.

===סמכות כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין===, התבטא הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין חסידי חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"דבחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] בחריפות וצעקות: {{הערהציטוטון|שם=לו}}'בעל בית',וכן ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"דאין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א{{דרוש מקור|איפה נמצאת}}אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים...כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט ([https://wwwtablet.hebrewbooksotzar.org/pdfpager.aspxpages/?req&restore=1&t=46281590528146231&stpagenum=112&pgnumbook=156 שיחות קודש תשמ26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב"א ע' 132 סעיף ס"אד])}}. ועוד כהנה רבות.

הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות מאידך בית הדין אינו חף מביקורת. כמה פעמים הביע הרבי את מרות רוחו מהתנהלויות שונות, ביניהםשל בית הדין. כך כתב הרבי במענה לבית דין: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי מתי היתה האסיפה האחרונה של הוועד? מי השתתף בה? מה החליטה? מה נעשה בה? רוב רבני חב"ד באה"ק ובראשם אין יודעים מהנעשה בוועד, (ועדגם לא מהשאלות שלי לרבנים שע"י הוועד, כדמוכח ממכתביהם אלי) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס{{הערה|ליקוט מענות קודש - תשמ"ד''' בתוקף '''התורה'''ח, מענה רס"ז.}}, בהזדמנות אחרת בה הוציא הבית דין פסק הלכתי ללא חקירה ודרישה כנדרש, אמר הרבי: {{ציטוטון|אני הנני בנו של רב. הנני יודע היטב כיצד נוהג ומתנהג רב בישראל. האבא היה חוקר היטב ואז רק אומר את דברו. כיצד יתכן הדבר שלא חקרו כראוי?}}{{הערה|במקור באידיש: איך בין א רב'ס זון. איך ווייס ווי א רב פירט זיך. און דער טאטע פלעגט (גוט) חוקר זיין און נאך דעם זאגען. ווי קומט עס אז מ'האט ניט חוקר געווען גענוג?}}. במענה נוסף [[:קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpgביקורת|לצילום המענהביקר]]}}. הרבי את פסקי הדין היוצאים תחת חותמת בית דין אך נעשים ללא אסיפות מסודרות ומאורגנות: "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד יחליטו באסיפת רבני אנ"ש שישיחי' באהדאה"ק. ולא בשקלא וטריא דאחד פלוני עם אחד פלוני ובחתימת המשתתפים באסיפה וכן בכיוצא בזה לעתיד לבא"{{הערה|אדר תשמקובץ כינוס השלוחים, עמ' 77.}}. בחודש [[סיון]] [[תש"נ]] ענה הרבי לאחד מאנ"וש בקשר להחלטה מסויימת של בית הדין: {{דרוש מקור}}ציטוטון|יאמר לכל אחד ואחד מחברי הבית דין [ש]אם הפסק דין לא על פי שולחן ערוך אין בזה שום תוקף}}. "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ד.. ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|מכתב מג' שבט ליקוט מענות קודש מילואים תשמ"ג ט - נדפס בספר [[מקדש מלך]] חתנש"א ע' 208-951}}.

כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב כמו כן במכתב מ[[יהודה לייב גרונרג' שבט]] והרב [[בנימין קלייןתשמ"ג]] בחריפות וצעקות: הממוען ל"ועד רבני אנ"ש אשר באה"ק ת"ו"'בעל קובל הרבי על אריכות הזמן של הדיונים של בית'הדין של הדיני תורה, סיכסוכים וחילוקי דעות הבאים בפניהם, אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הואדבר הפוגע בקירוב הלבבות שבין הצדדים ועוד יותר מגדיל את החילוקי דעות שביניהם. הרבי מציין שלא רצה לכתוב כך באי כבודם של ישראל ולכן העיר על כך בעל פה כמה פעמים, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק אך המצב הנמשך מכריח אותו לכתוב זאת ולהביע גם בכתב בבירור את דעתו בשביל שהתנהלותם תשתנה ומכאן ולהבא תהיה ההתנהלות בעניינים אלו בזריזות - זריזות בפועל ועד לזריזות לפסק דין של רבניםבפועל... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם באותו מכתב אף מורה הרבי שבחילוקי דעות בין המוסדות והארגונים שבעיר עצמה, לדוגמא בירושלים וכפר חב"ד וכו', הבירור והדין תורה שבבית הדין לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבניםייערכו על ידי הרבנים שבעיר זו עצמה שחברים בבית דין.בסיום הרבי מציין שדבריו אלו הם רק 'מכאן ולהבא' כי הפסקי דינים וההוראות שכבר ניתנו באיזה אופן שיהיה בתקפם עומדים.את המכתב חתם הרבי "בתקווה חזקה באישור בהנ"ל בחוזר"{{הערה|על פי צילום האיגרות}}. כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק זמן מה אחר כך באותה שנה כתב הרבי: {{ציטוטון|כתבתי מלפני כמה וכמה זמן להבית דין בגלל פוליטיקה, הרי '''שמוכרחת''' הזריזות בהדיני תורה וכו' ובקשתי לאשר קבלת מכתבי זה כמו אצל התנועה הרפורמיתועד עתה לא אושר וכנראה פשיטא שלא '''נעשה''' דבר וד"ל}}{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר ליקוט מענות קודש תשמ"ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד])ג מענה קפו}}. ועוד כהנה רבות.

===אגף ההשלתמויותההשתלמויות===

כיום, בית דין רבני חב"ד לא עוסק במתן כשרות כלל, גם לא ליין או שתיה חריפה{{הערה|[https://chabad.info/news/474836/ שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה]}}, אך חברי בית הדין{{הערה|הרב ירוסלבסקי, הרב הענדל, הרב הבלין, הרב גורארי}}. עוסקים בהענקת כשרות.

בראש האגף עומד הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברמה ג' ב[[בית שמש]]בנו של מזכיר בית הדין הרב מנחם מענדל שי' גלוכובסקי.

בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר{{הערה|[http://www.sinun.org אתר מערכת הסינון של בית הדין]}}. המערכת מחזיקה אתר יוטיוב מסונן המכיל תכנים יהודים וחב"דיים רבים, האתר הפתוח גם למחשבי אינטרנט ללא הסינון של המערכת{{הערה|[https://sinun770.org/ אתר היוטיוב המסונן של הבית דין]}}.