שינויים

[[תמונהקובץ:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|150px|חותמת בית הדין]][[קובץ:5c2da3c10870b 1546494913 news images gallery.jpg|ממוזער|ההודעה לרבנים בדבר הקמתו של הבי"ד כהוראת הרבי]][[קובץ:5c2da3c058aac 1546494912 news images gallery.jpg|ממוזער|מכתב של הרב שלמה זוין על ביצוע בקשתו של הרבי להקים בי"ד]]מוסד '''[[בית דין]] רבני חב"ד''' (בשמו המקורי '''וועד רבני אנ"ש''') ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת הוקם בהוראת [[הרבי]] בכ"ג מנחם אב [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב"דבארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די.בשנת [[תנשבמהלך השנים התווספו חברים עד לעשרות, אך בשנים הבאות חלקם עזבו ורבים נפטרו וכיום בית דין רבני חב"א]] כתב [[הרבי]] כי:ד מונה שבעה רבנים בלבד.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תוקף והנהגת וענין היסטוריה==הגוף הוקם ביוזמת [[אנ"שהרבי]] בבשנת [[אהתשל"קו]] בידי , ניתן לשער כי היוזמה באה בעקבות התפתחותה של [[אגוחסידות חב"חד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[ארץ הקודשמנחם אב]] הוא בידי אגותשל"ח בו. המשימה הוטלה על הרב [[ארץ הקודששלמה יוסף זוין]] ובראשם (ועד) , מזקני רבני אנחב"ש שהם הדיינים ופסד באותם הימים. ב[[כ"ד בכח הג מנחם אב]] [[תורהתשל"ו]]}} כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדין כהוראת הרבי.

מזכיר בית הדין הוא הרב ב[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חבכ"ד ב[[קרית מלאכיח מנחם אב]]. סגנו הוא פרסם במכתבו הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין, רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]]וכן שהתמנה לראשותו על ידי הרבי.

==הקמתו==הלאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב"ד בשנת [[גוף]] הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת {{הבהרה}}. שמו של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[חודש מנחם אבארץ הקודש]] תשלת"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין{{מקור}}.

ב==חברי בית הדין==חברי בית הדין עם הקמתו: *הרב [[תשל"חשלמה יוסף זווין]] נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד '- אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו *הרב [[נחום טרבניקיעקב לנדא]] רבה של [[בני ברק]], *הרב [[יהודה בוטרשווליאברהם מיכאל הלפרין]] והרב רב הגבעה הצרפתית [[דוד חנזיןירושלים]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה *הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] רב ב[[תל אביב]]*הרב [[יעקב לנדאגרשון חן]] מ[[ירושלים]]*הרב [[יהודה בוטרשוולי]] - אבמ[[נחלת הר חב"ד |קריית מלאכי]]*הרב [[בני ברקנחום טרבניק]], הרב רבו של [[אלכסנדר סנדר יודאסיןכפר חב"ד]] והרב *הרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד במ[[ירושלים]]. *הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]]*הרב [[דוד חנזין, ]] רב ב[[פתח תקווה]]*הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווהתל אביב]] *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אז מו"צ ב[[כפר חב"ד]]. *הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.]] רבה של [[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]], *הרב [[גדליהו אקסלרוד]] רב קהילת חב"ד [[רמת גן]]

בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של נפטרו רבים מחברי בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ ומאז צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים : *הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]] רב שכונת קרית היובל ירושלים*הרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של צפת*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקיבן ציון ליפסקר]], רבה של ערד*הרב [[יוסף הכטזאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]] ורב מרכז ירושלים*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]. במשך מספר שנים לא צורפו חברים חדשים, ובשנת רבה של חולון*הרב [[תשע"ויוסף הכט]] צורף רבה של אילת*הרב [[משה הבליןמנחם מענדל גלוכובסקי]] לבית הדין, וכיום חברים בו ששה רבנים בלבדרב קהילת חב"ד רחובות.

'''מטרות הקמתו של הרב [[משה אשכנזי]] פרש מבית הדין לאחר שלא רצה לשמש כחבר יחד עם בנו הרב מרדכי שמואל, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית-הדין{{מקור}}:'''עד שנת [[תשמ"א]], בתקופה שבה שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

א. לאגד את רבני חבבשנת [[תשנ"דב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה{{מקור}}.

בבמשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] רבה של קרית גת. לפקח על פעילות מוסדות בשנת [[תש"פ]] צורף גם הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"דמגדל העמק.במהלך השנים נעשו ניסיונות לצרף לבי"ד, חברים מעדות ובעלי דיעות שונות, אך ללא הצלחה.

===חברי בית הדין כיום===הרכב בית הדין הנוכחי הוא:* הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]- סגן מזכיר.* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]] שליח הרבי לחולון, ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ב[[חולון]].* הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].* הרב [[יוסף הכט]], רבה של [[אילת]], שליח הרבי לאילת, ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קריית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.*הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] (צורף בשנת [[תש"פ]]){{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב"ד], כסלו תש"פ {{COL}}}}.דיינים נוספים בבית הדין:*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - רב ומשפיע בביהכנ"ס המרכזי בעיה"ק צפת ת"ו וכ"גדיין ומו"צ בצפת*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב"ד]]. לפקח *הרב [[מרדכי ריפקיינד]] - רב קהילת חב"ד ב[[פרדס כץ]] ודיין ב[[בית הדין לממונות כפר חב"ד]].*הרב [[חיים הלל רסקין]] - רב קהילת חב"ד ב[[מרכז פתח תקוה]].*הרב [[אסף שמשון אנגלמן]] - רב קהילת חב"ד ברמה ב' ב[[בית שמש]]. מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר משרד בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]]. ===אב בית הדין===בשנת [[תשל"ח]] נפטר הרב זווין ששימש כאב בית הדין הראשון. [[הרבי]] הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל שלושה חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|"כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.{{ש}}חודש מאוחר יותר כתב [[הרבי]] "בנועם קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב [[יהודה בוטרשווילי]] כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב [[חסידי דוד חנזין]], רב קהילת חב"דב[[פתח תקווה]]ולאחר פטירתו מונה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]. ===מזכיר הבית דין===מהקמת בית הדין שימש בתפקיד המזכיר הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. לאחר מכן התפקיד עבר לידי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]. ==תפקיד בית הדין==[[קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צילום [[כתב יד קודש]] משנת [[תנש"א]] בו כותב [[הרבי]]: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"]]במכתב משנת תשל"ו בעת ייסוד בית הדין מגדיר הרבי את תפקידיו: '''א.''' הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די. '''ב.''' נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]'''ג. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו"''' פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

===חברי בית במכתבו כותב הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין עם הקמתו={{הערה|שם=לו|1=אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חבאגרות קודש חלק כ"ד|קרית מלאכי]]ט אגרת י'תקלז, [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מ[[תל אביב]],[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חבhttps://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].}}.

==שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים==במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: במענה לרב [[יהוסף גדליה רלב"גיצחק יהודה ירוסלבסקי]], מערב [[לוי ביסטריצקיראש חודש]], [[בן ציון ליפסקראדר]] ויבלחט"א: [[זאב דב סלונים]], [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקיתשמ"ב]]עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני "ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרע". פעולות שצריכות להעשות ע"י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות - העיר הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה צב}}.

הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. כך במכתב משבט תשמ"ג כתב הרבי: "בנוגע החילוקי דעות בין השנים [[תשלהמוסדות . . שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ו]]-[[תשמד . . ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"א]], כאשר שימש כרב קהילת ד רבני חב"ד ביסדר הענין"{{הערה|נדפס בספר [[רמת גןמקדש מלך]]ח"א ע' 208-9}}. בבאדר ראשון תשמ"ו כתב הרבי במענה לשליח הרב [[תשמ"אישראל גליצנשטיין]] נתמנה לדיין ובהמשך לאבבקשר למחלוקת בענין הפעילות החב"דית באילת: {{ציטוטון|מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ"ש שיחיו בארה"ק. יפנה להנ"ל ויעשה בהתאם}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ד בבית ו מענה עב}}. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין הרבני בחיפהכאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש.

בשנת בליל [[תשנשבת קודש]] [[א' ניסן]] [[תנש"בא]] התמנה הורה הרבי למזכירו הרב [[ברוך בועז יורקוביץיהודה לייב גרונר]] לדיין בבית למסור לבית דין, עד לפרישתו בשנת תשסרבני חב"ד בארץ הקודש ש{{ציטוטון|כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב"הד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך}}{{הערה|מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]}}.

===סמכות בית הדין כיוםכהעומד בראש בכל ענייני חב"ד בארץ הקודש===הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד{{הערה|שם=לו}},

===הרכב כמו כן ביקש הרבי באופן אישי ממזכיר הבית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשנ"א{{דרוש מקור|הזוכר למזכיריו}}.}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדיןכבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א]}}.

הרכב הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ושיאם במענה הרבי: {{ציטוטון|תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''}}{{הערה|[[:קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|לצילום המענה]]}}. כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין הנוכחי , התבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] בחריפות וצעקות: {{ציטוטון|'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית}}{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד])}}. ועוד כהנה רבות. מאידך בית הדין אינו חף מביקורת. כמה פעמים הביע הרבי את מרות רוחו מהתנהלויות שונות של בית הדין. כך כתב הרבי במענה לבית דין: "מתי היתה האסיפה האחרונה של הוועד? מי השתתף בה? מה החליטה? מה נעשה בה? רוב רבני חב"ד באה"ק אין יודעים מהנעשה בוועד, (גם לא מהשאלות שלי לרבנים שע"י הוועד, כדמוכח ממכתביהם אלי)"{{הערה|ליקוט מענות קודש - תשמ"ח, מענה רס"ז.}}, בהזדמנות אחרת בה הוציא הבית דין פסק הלכתי ללא חקירה ודרישה כנדרש, אמר הרבי: {{ציטוטון|אני הנני בנו של רב. הנני יודע היטב כיצד נוהג ומתנהג רב בישראל. האבא היה חוקר היטב ואז רק אומר את דברו. כיצד יתכן הדבר שלא חקרו כראוי?}}{{הערה|במקור באידיש: איך בין א רב'ס זון. איך ווייס ווי א רב פירט זיך. און דער טאטע פלעגט (גוט) חוקר זיין און נאך דעם זאגען. ווי קומט עס אז מ'האט ניט חוקר געווען גענוג?}}. במענה נוסף [[ביקורת|ביקר]] הרבי את פסקי הדין היוצאים תחת חותמת בית דין אך נעשים ללא אסיפות מסודרות ומאורגנות: "יחליטו באסיפת רבני אנ"ש שיחי' דאה"ק. ולא בשקלא וטריא דאחד פלוני עם אחד פלוני ובחתימת המשתתפים באסיפה וכן בכיוצא בזה לעתיד לבא"{{הערה|קובץ כינוס השלוחים, עמ' 77.}}. בחודש [[סיון]] [[תש"נ]] ענה הרבי לאחד מאנ"ש בקשר להחלטה מסויימת של בית הדין: {{ציטוטון|יאמר לכל אחד ואחד מחברי הבית דין [ש]אם הפסק דין לא על פי שולחן ערוך אין בזה שום תוקף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים תשמ"ט - תנש"א ע' 51}}. כמו כן במכתב מ[[ג' שבט]] [[תשמ"ג]] הממוען ל"ועד רבני אנ"ש אשר באה"ק ת"ו" קובל הרבי על אריכות הזמן של הדיונים של בית הדין של הדיני תורה, סיכסוכים וחילוקי דעות הבאים בפניהם, דבר הפוגע בקירוב הלבבות שבין הצדדים ועוד יותר מגדיל את החילוקי דעות שביניהם. הרבי מציין שלא רצה לכתוב כך באי כבודם של ישראל ולכן העיר על כך בעל פה כמה פעמים, אך המצב הנמשך מכריח אותו לכתוב זאת ולהביע גם בכתב בבירור את דעתו בשביל שהתנהלותם תשתנה ומכאן ולהבא תהיה ההתנהלות בעניינים אלו בזריזות - זריזות בפועל ועד לזריזות לפסק דין בפועל. באותו מכתב אף מורה הרבי שבחילוקי דעות בין המוסדות והארגונים שבעיר עצמה, לדוגמא בירושלים וכפר חב"ד וכו', הבירור והדין תורה שבבית הדין לא ייערכו על ידי הרבנים שבעיר זו עצמה שחברים בבית דין. בסיום הרבי מציין שדבריו אלו הם רק 'מכאן ולהבא' כי הפסקי דינים וההוראות שכבר ניתנו באיזה אופן שיהיה בתקפם עומדים. את המכתב חתם הרבי "בתקווה חזקה באישור בהנ"ל בחוזר"{{הערה|על פי צילום האיגרות}}. זמן מה אחר כך באותה שנה כתב הרבי: {{ציטוטון|כתבתי מלפני כמה וכמה זמן להבית דין '''שמוכרחת''' הזריזות בהדיני תורה וכו' ובקשתי לאשר קבלת מכתבי זה ועד עתה לא אושר וכנראה פשיטא שלא '''נעשה''' דבר וד"ל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה קפו}}. ==פעילות בית הדין==[[קובץ:יומעיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]===אגף ההשתלמויות===אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}} אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].

* מנהל האגף כיום הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקישמואל גלוכובסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).

* הרב ===כינוסי רבנים===בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[מנחם מענדל גלוכובסקישלום דובער ליפשיץ]]לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, רב קהילת חב"ד במטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[רחובותיעקב לנדא]] - סגן מזכיר. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור}}.

* ===מתן כשרות למוצרים===בהוראת הרבי העניק בית הדין כשרות על יינות '[[יקבי ירושלים]]' (של 'שר המשקים' [[יונה מנדלסון]]). בשנת [[תשע"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אליהו יוחנן גוראריהזאב דב סלונים]], רבה הופסקה נתינת ההכשר מטעם בית דין (לאחר מכן נתן [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]] הכשר של [[חולוןהיכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]]ליקב){{הערה|[https://chabad.info/news/492238/ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ']}}.

* הרב [כיום, בית דין רבני חב"ד לא עוסק במתן כשרות כלל{{הערה|[אברהם מיכאל הלפרין]https://chabad.info/news/474836/ שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה]}}, אך חברי בית הדין{{הערה|הרב ירוסלבסקי, הרב הענדל, הרב הבלין, רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]]הרב גורארי}}. עוסקים בהענקת כשרות.

* הרב ===מרכז מקוואות חב"ד==={{ערך מורחב|ערך=[[יוסף העכטמרכז מקוואות חב"ד]], רבה של }}בשנת [[אילתתשס"ז]]הוקם אגף 'מרכז מקוואות חב"ד' הפועל מטעם בית הדין לפיתוח ביסוס והקמת מקוואות חב"ד ברחבי הארץ.

*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קרית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני האגף מקיימים סיורים תכופים במקוואות חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}בארץ ומעניקים פיקוח הלכתי, לצד סיוע טכני וכספי לשיפוץ ובינוי המקוואות, ומתן מענה הלכתי והסברתי מול אנשי הרשויות והמועצות ברחבי הארץ.

חברי בראש האגף עומד הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברמה ג' ב[[בית שמש]] בנו של מזכיר בית הדין בעבר:הרב מנחם מענדל שי' גלוכובסקי.

* הרב ===סינון בית דין רבני חב"ד===[[זאב דב סלונים (ירושלים)קובץ:סינון חבד.png|זאב דב סלוניםשמאל|ממוזער|240px|לוגו מערכת הסינון שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]]]בעקבות התפתחות ה[[טכנולוגיה]] והשימוש הנפוץ בקרב ה[[חסידים]]באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים, המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, רב מרכז העיר קבעו בית הדין כי השימוש במכשירים אלו צריך להעשות לאחר התייעצות עם [[ירושליםעשה לך רב|רב או משפיע]]וכמובן על ידי סינון מתאים.

* הרב בשנת [[מרדכי שמואל אשכנזיתשע"ה]], רבה של בית הדין כינסו ועדה מיוחדת בהשתתפות רבנים ואנשי טכנולוגיה במטרה לקדם מערכת סינון מיוחדת שתותאם במיוחד לצרכי [[כפר חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]], והשיקו את מערכת המיגון. באותה תקופה הוקמה אף "ועדת הסברה" למטרה זו.

* הרב [[לוי ביסטריצקי]]מערכת הסינון של הבית דין פועלת בשיטת "רשימה לבנה", כלומר שכל האתרים והתכנים חסומים למעט אלו שנבחרים להיפתח. המשתמשים צריכים לבקש אתרים שראויים להיפתח לדעתם, רב קהילת חב"ד ב[[צפת]]והועדה מאשרת אותם לפי שיקול דעתה.

====דיינים נוספים בבית הדין====מסלולי מערכת הסינון עובדים על טכנולוגיות של חברת נטספרק מובייל וחברת הדרן והם מתחלקים לשלושה:*הרב '''סינון מינימלי''' - במסלול זה מערכת הסינון מאפשרת להשתמש בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני בלבד.* '''בסיסי''' - במסלול זה יש אפשרות לתכנים תורניים ברשת, וכן לאתרים שימושיים (כגון בתי רפואה, בנקים, GPS, וכו'). במסלול זה אין אפשרות להשתמש בוואטסאפ.* '''מורחב''' - במסלול זה יש אפשרות לשימוש מורחב ב[[אפרים בוגרדאינטרנט]] , חדשות{{הערה|כמובן רק חדשות המותאמים לציבור החרדי- רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזוריחסידי}}, משחקים, דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכו'.

*הרב במקרים חריגים בית הדין נותן מסלול רביעי עבור אלו שנמצאים במוסדות חינוך או לצרכי פרנסה וכדומה, שמפאת עבודתם צריכים גישה יותר מורחבת ל[[אינטרנט]]{{הערה|בתקופת נגיף ה[[בנימין קופרמןקורונה]] - רב ([[בית הכנסתתש"פ]] הגדול ודיין ב- [[רמת גןתשפ"ב]]) השיק הסינון את '''מסלול ושיננתם''' - מסלול מיוחד עבור לימוד מרחוק לתלמידים. המסלול כולל רק את תוכנת "זום" ואתרים הנצרכים ללימודים. ניתן לשלב מסלול זה עם שאר המסלולים, וההורים יכולים להחליט בעצמם באיזה מסלול תהיה הגלישה במכשיר.}}.

====מזכירות בית הדין====מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר{{הערה|[רחובות]], מזכיר http://www.sinun.org אתר מערכת הסינון של בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]]}}.

====אגף ההשלתמויות=קרן מעשרות===[[תמונהקובץ:יומעיוןקרן.jpgpng|leftממוזער|thumb240px|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדיןלוגו הקרן]]אגף ההשתלמויות של בית הדין, בראשות הרב מנחם מענדל עמאר, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"הבית היהודיד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערת שולייםהערה|1=[httphttps://old2col.ihorg.chabad.infoil/news/125733/indexכתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין].php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[להרחבה, ראו ב[אלול]] [[תששבועון כפר חב"עד]] {{אינפו}}גליון 1867 עמוד 56.}}.

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[הרבירפאל שמשון לוינסון]] בשנת {{הערה|למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תשמתש"חפ]]התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.

====כינוסי רבנים====פעולות הקרן:בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין#. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור}}#. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.#. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

===מוסדות נוספים הפועלים מטעם בית הדין===

בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד בשנת [[תשע"ח הקים ]] מערכת דומה בשם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים. ===מכון הבינני==={{ערך מורחב|ערך=[[מכון הבינני]]}}מכון 'הבינני' הוא מכון להכשרת רבנים וכלי קודש, שוחטים מגיהים, וסופרי סת"ם, שהוקם בשנת [[תשע"ט]] ביוזמת בית הדין ופועל עמו בשיתוף פעולה. לצד הקורסים, מוציא המכון בשיתוף פעולה עם בית דין רבני חב"ד מדריכים הלכתיים לקראת החגים. יו"ר המכון הוא הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]], ומתאם הפעילות עם המכון מטעם בית הדין הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]]. ==פסקי בית הדין=====פעילות חב"ד באה"ק===ב[[א' באייר|ראש חודש אייר]] [[תשמ"ט]], פרסם בית הדין מכתב, כי כל הפעילות של מוסדות ובתי חב"ד בישראל חייבים להיות מעוגנים וכפופים למרותה של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]. בית הדין מוקד תקנון בן 40 עמודים{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=140967&pagenum התקנון ההלכתי שפירסם צא"ח]}} בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"דומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד: פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, דרכו יוכלו חבידי ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים. ===הצבעה בבחירות===לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשנ"ו]] תמך בית הדין בבנימין נתניהו לראשות הממשלה בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים". לאחר זמן חלק מחברי בית הדין חזרו בהם מהתמיכה בכך והודיעו שדבר זה רק הזיק לחב"ד, כן ציטטו את דברי הרבי שאסר על התערבות חב"דית בבחירות{{הערה|ראה "הקטר של חב"ד לקבל תשובות הלכתיות מרבני קהילות אנ"שעמ' 233 - 236}}.

==ביקורת==בשנים האחרונות{{מקור}} גברה הביקורת על הועד, בעיקר מרבני חב"ד שאינם חברי הועד, על סירובם של חברי הועד להכניס רבני חב"ד נוספים כמו: הרבנים לקראת מערכת הבחירות בשנת [[אליעזר ברוד]] - רבה של כרמי יוסף, [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רב קהילת חבתשס"ד לוד, [[דוד מאיר דרוקמן]] - רב העיר קרית מוצקין, [[יגאל פיזםה]] - רב קהילת חבהורה בית הדין "ד קרית שמואל, [[ישעיהו הרצל]] - רב העיר נצרת עלית, [[משה לנדא]] - רב העיר בני ברק, [[יוסף יצחק בלינוב]] - רב מרכז העיר בני ברק, [[יוסף יצחק הבלין]] - רב קהילת חב"ד רמת שלמה ירושלים, [[יקותיאל פרקש]] - מו"צ בירושלים, [[חיים שלמה דיסקין]] - רב העיר קרית אתא, [[מנחם וולפא]] - רב קהילת חב"ד נתניה, [[ישראל הלפרין]] - רב קהילת חב"ד הרצליה, [[מאיר סויסא]] - רב קהילת חב"ד באר שבע וסגן רב העיר, [[ישראל יוסף הענדל]] - רב קהילת חב"ד מגדל העמק, [[מרדכי דוברבסקי]] - רב קהילת חב"ד ראשון לציון, [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד אלעד, [[חיים קיזלהצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה'נר]] - רב קהילת חבזו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ד עמנואל, [[מרדכי ביסטריצקי]] - רב קהילת חבה לכנסת הבאה"ד צפת, [[שמעון אליטוב]] - רבה של מבשרת ציון, ועוד. ניסוח זה נועד לשלול רשימות ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה.

==ראו גם==*לקראת מערכת הבחירות ב[[בית דין צדק קראון הייטסחודש אלול]]*[[מכון הלכה - תשע"ט]] הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה"{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/412183 רבני חב"ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה]]}}.

===הקרן לידידות===ב[[כ"ה אייר]] [[תשס"ט]] הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת]}}. ===השימוש והתנהלות האתרים באינטרנט===ב[[א' סיוון|ראש חודש סיוון]] [[תשס"ט]], פרסם בית הדין מכתב שבו נאסרה הגלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירות חסימה של אינטרנט. ב[[י"ג טבת]] [[תש"ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב"ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב"דיים]] ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52112 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים], באתר [[חב"ד אינפו]], י"ג טבת תש"ע (30.12.2009).}}.===פסקים בנוגע לענייני משיח==={{פסקה חסרה}} ==לקריאה נוספת==* {{אוצר החכמה|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]|"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"|173747|'''[[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]''' פב, [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], כ"ד בשבט תשנ"ו, עמ' 10–13|עמוד=90}}*'''תוקף והנהגת אנ"ש''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 5 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 4 == ראו גם == * [[ועד רבני ליובאוויטש]]* [[מכון הלכה חב"ד]]* [[בד"צ קראון הייטס]] ==קישורים חיצוניםחיצוניים==*[https://www.rchabad.org/ אתר 'ועד רבני הקהילות' של הבית-דין]*[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9.pdf בית משיח התלווה לביקור בית דין רבני חב"ד באה"ק - בעיירה ליובאוויטש]* [https://www.sinun.org/ אתר סינון חב"ד]* [https://sinun770.org/ אתר היוטיוב המסונן של הבית דין]* [http://kerenm.org אתר קרן מעשרות חב"ד]* [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: מוסדותוארגונים ברחובות]]