שינויים

{{עריכה}}'''בוצינא דקרדוניתאדקרדינותא''' - ביטוי מספר ה[[זוהר]] המובא רבות בספרי [[חסידות]] ופרושו ''' הוא לשון הזוהר בו נתכנה קו המידה'''{{הערה|ירמיהו לא, שהוא שורש הצמצומים והגבורות. מבואר בפרטות שהוא בבחינת לח}} - היינו שתפקידו למדוד ולצמצם את ה[[ה' גבורותאור אין סוף]] של , ועל ידו מתאפשר ל[[חכמה סתימאהאור]] של לרדת ולהתלבש ב[[אריך אנפיןעולמות]]. שרשו הוא בבחינת (ובלשון החסידות נקרא '''חביון עוזו'''{{הערה|ביאורי הר"ש גרונם לתניא [[גבורה דעתיקתניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו.]]}}). ==פירוש מילולי==פירוש המילה '''בוצינא''' הוא נר. למילה '''קורדוניתא''' ישנם כמה פירושים:* מלשון "חיטי קרדנייתא{{הערה|פסחים ז, א. כא, ב.}}" דהיינו (חיטים) קשים וחזקים, ופירושו נר חזק.* מלשון "קדרות ושחרות"{{הערה|תורה אור מקץ, לט, שם מובא בחדא מחתא גם הפירוש הקודם.}} דהיינו חושך, ופרושו נר של חושך.* מלשון "מקדרים בהרים{{הערה|עירובין נח, ספירת הא.}}" דהיינו מלשון מדידה{{הערה|פירוש דרך האמת על הוזהר בתחילתו. אך פירוש זה לא מובא בחסידות למרות היותו הכי קרוב לפרוש ענינו: קו המידה.}}.  ברוב הפעמים בהם מובא ב[[גבורהמאמרי חסידות]] ענין "בוצינא דקרדוניתא" לא מוסבר תרגומו המילולי אלא ענינו, שהוא "קו המידה" ללא הסבר איך מתקשר לפירוש הפשוט של [[עתיק יומין]]המילים.

כדי שיאיר אור רב מבמאמר הפותח את ספר הזוהר כתוב: "[[בריש הורמנותא דמלכא|בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא]]" [= בתחילת (לפני) רצונו של המלך, חקק חקיקה באור העליון, (ועשהו) קו המידה]. כלומר, כש[[אור אין סוףהקב"ה]] הוא ברא את העולם, על ידי השפעת האור שלו להחיות את העולמות העליונים והתחתונים, הוצרך (כביכול) לצמצם את אורו הגדול המכונה [[יצחקאור אין סוף]] דווקא שהוא שורש ה, על מנת שיוכל להתצמצם ולרדת להיות דרגה פחותה, ולאחר מכן להתצמצם ולרדת עוד להיות דרגה עוד יותר פחותה, וכן הלאה כל [[גבורותסדר השתלשלות]]עד שאחרי ירידות וצמצומים רבים נברא העולם הזה הגשמי. הכח הזה המצמצם את האור נקרא "בוצינא דקרדוניתא", שהוא קו המידהשכנ"ל פירושו המילולי (העיקרי) הוא נר החושך. היינו שמטרתו לקבוע היכן מסתיים האור ומתחיל החושך.

פירוש בוצינא דקרדוניא קו המידה מודד ומגביל את התפשטות אור אין סוף כדי שיוכלו להיות נאצלות ממנו עשר ספירות מוגבלות. כלומר, מכיוון ש"אור-אין-סוף" כשמו כן הוא מלשון "חיטי קרדנייתאאין-סוף" שהוא ענין קדרות ושחרות, שצריך להיות מידה וגבולהרי גם האור הנמשך ממנו הוא אין סוף, עד כאן ספירת ה[[חכמה]]בלי גבול ותכלית כלל. ולכן אי אפשר שיאצלו ממנו עשר ספירות מחולקות ושונות זו מזו אלא אם כן "משהו" יגביל את התפשטותו. כי בלא קו המדה אזי כשהייתה נאצלת מדת החכמה הייתה נמשכת בבחינת אין סוף ממש, עד כאן ספירת ה[[בינה]]ולא היה אפשרי שיאצל מידה אחרת למטה ממנה כי לא הייתה פוסקת כלל, שכל ועל דרך זה הוא ענין חושךבכל המידות.

==שורשו==בחינת בוצינא דקרדוניתא מפורשת במאמר הזוהר "קו המידה מודד ונותן גבול לא רק לספירות, אלא לכל סדר ההשתלשלות הן בכלל והן בפרט – החל מכללות הרצון (במה יהיה התלבשות והמשכת הרצון ובמה לא), ועד לפרטים ולפרטי פרטים של התלבשות האורות בכלים - איך וכמה יהיה האור, וכמה יהיה הכלי שיתלבש בו האור. וכן שייך עניין זה לבירורים כמה אורות החוזרים מהבירורים יתעלו למעלה בשרשם ב[[בריש הורמנותא דמלכאמוחא סתימאה]]" ומבואר שם כי "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בוכמה יצא לחוץ בבחינת[[טהירו עילאהשערות]] בוצינא דקרדוניתא{{הערה|אוה"ת שלח תצג-ה, ביאורי זהר א}}.

==בבחינת קו המידהמקומו בספירות==וענין קו המדה הוא המודד ושוקל את כל ה[[עשר ספירות]] של על אף שבמקורו נאמר הביטוי "בוצינא דקרדוניתא" על הצמצום וקו המידה שב[[עולם האצילותאור אין סוף]] בשיעור ובמידה, כמה יהיה התפשטות של בחסידות מובא בדרך כלל כ"[[ספירת החסדגבורה]], וכמה יהיה התפשטות של ([[ספירת הגבורה]], ואיך שיתחלקו בבחינת [[קו הימיןה' גבורות]] ו) ד[[קו השמאלעתיק יומין]], ובד' רוחות ובמעלה ומטה, שהוא " (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שב[[ו' קצוותכתר]] של (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - [[זעיר אריך אנפין]]. ולכן נקראו הספירות בשם מידות, על שם שנמדדו. ומדה זו היא בבחינת ופנימיות הכתר - [[גבורהעתיק יומין]] ו){{הערה|תניא [[צמצוםשער היחוד והאמונה]] לצמצם שיהיה ההמשכה בשיעור ובמידהפרק ד'}}.

וזה ==המשל בחסידות==המשל שמובא בחסידות להבין את עניינו הוא מאדם המנהיג ומצווה לפועלים כיצד לעשות דבר מסויים, למשל מצווה על פועלי הבניין מה אורך הקיר שיבנו לפי אורך אמת הבניין (=נקראת קו המידה שמודד את הספירות, ומקו המידה נמשך הקצבה לכל הבירורים של [[מים נוקבין]] ו[[מים דוכרין]] ) שבידם – כמה יתברר וכו'אמות יהיה אורך הקיר. וכן מקו ומשל נוסף מהנהגת המלוכה על פי ציווי המלך (שאדם אחד הוא משפיל ואת השני מרומם) כך קובע קו המידה נמשך במה ימשך רצון העליון ויהיה מצווה ובמה לא. ולהשפלה זו צריך התגברות במאוד להשפיל את עצמו כל פרטי דקדוקי הדינים שבכל [[מצוה]] ומצוה כמו אורך ה[[ציצית]] י"ב גודלין וה[[תפילין]] אצבעיים ומרובעות דווקאכך, וזהו לפי שנמשכו על ידי והוא גבורה וקו המידהדעתיק יומין{{הערה|אוה"ת ויחי 2236}}.

==התלבשותו במוחא המשכתה למוחא סתימאה==ענין בוצינא דקרדוניתא וקו המידה הוא [[גבורה דעתיק]] המתלבש ב[[מוחא סתימאה]], שהוא שהיא ספירת ה[[חכמה]] של פרצוף [[אריך אנפין]]. ומבואר שדווקא בחכמה דאריך מתלבש הוא בבחינת קו המידה, מה שאין כן בבחינת נחשב עדיין מ[[גלגלתאעולמות האין סוף]] שהוא [[כתר]] של [[אריך אנפין]] אין מתלבש בבחינת קו המידה, אלא מתלבש ואינו שייך להיות אפילו מקור לתורה. כדי שיוכל להתצמצם להיות מקור לתורה מתלבשת בו גבורה ד[[חסד דעתיקעתיק]] שלמעלה מבחינת קו המידה. ולכן עיקרו של מאחר ו[[עולם האצילותעתיק]] מתחיל רק מנעלה אפילו מכדי להתלבש ב[[מוחא סתימאה]], שספירת הנעשית התלבשות זו היא על ידי ממוצע הנקרא [[כתראוירא דחפיא אקרומא דמוחא]] מתייחסת אל מה שלמעלה ממנה, ולכן עיקר והוא בחינת [[עולם האצילות]] הוא רק מ[[חכמה]] של [[אריך אנפיןמח סתום מאד]].

==כמה בחינות בקו המידהראו גם==בבחינת קו המידה יש כמה בחינות, שקנה המידה הוא ענין המדידה של *[[עלמא דאתכסייאצמצום]], ופתיל הוא ענין המדידה של *[[חכמה סתימאה]]*[[עלמא דאתגלייאאור הקו]].