{{בעבודה}}'''בגתן ותרשבִּגְתָן וָתֶּרֶשׁ''' הינם היו שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שתכננו ולפי המסופר ב[[מגילת אסתר]] הם זממו להרעיל אותו אולם בסוף נעצרו ונתלואת המלך. מזימתם סוכלה על ידי [[מרדכי היהודי]] והם נתלו על עץ.
==הסיפור המקראי==
בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או (ע"פ גרסא אחרת - שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך [[). אחשורוש]] שהעבירם העביר אותם מתפקידם ושם ומינה את [[מרדכי]] במקומם בתפקיד "היושב בשער המלך"{{הערה|על פי פירוש המלבי"ם, בגתן ותרש שמרו יחד עם מרדכי, אך הוא ישב בשער והם עמדו, ובשל הכבוד שקיבל - כעסו.}}. השניים כעסו על כך ותכננו להרעיל את המלך וכך כך שהאשמה תיפול האשמה על מרדכי{{הערה|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. הגמרא{{הערה|מגילה יג, ב.}} מספרת שהם אמרו מיום שבאת אסתר לאחשוורוש לא ראינו שינה בעינינו ועל כן תכננו להטיל ארס בספל היין של המלך. השניים דיברו בטרסיתבשפה הטורסית, אולם מרדכי שידע שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את כל השפות שמע זאת דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע את דבריהם ב[[רוח הקודש]]{{מקורהערה|רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"}}) ואמר . מרדכי הורה ל[[אסתר המלכה]] שתגיד זאת למלך [[להזהיר את המלך אחשורוש]], [[אחשורוש]] ששמע זאת לקח אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה שגילתה שהם החליפו את השניים ותלה אותםמשמרותיהם לצורך ביצוע מזימתם, התגלתה המזימה והם הומתו בתלייה.
ישנה שאלה ידועה, מדוע יצא [[מרדכי]] להגנת אחשוורוש הרשע. על כך מסופר שכאשר היה ר' [[יהונתן אייבשיץ]] ילד כבן 6, שאלו אביו שאלה זו בסעודת פורים; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים.
לעומת זאת, [[הרבי]] הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים{{הערה|התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 1250.}}.
==בתורת החסידות==
ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", שבזכות זה בעת ואפשר את נס פורים עוד טרם שנגזרה הגזירה. כאשר [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך|שנדדה נדדה שנת המלך]] והמלך והוא פתח את "ספר הזכרונות" , הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו וציווה . אז ציווה על [[המן]] לסחוב להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על גבי סוס ולהובילו ברחובות העיר{{מקורהערה|מגילת אסתר פרק ו'.}}, ובכך החלה מפלת המן ונס ההצלה. ב[[תורת החסידות]] מבואר שבגלל שלאחר שהקב"ה במעשה זה הקדים "יצר רפואה למכה"זו, ולכן מיד לאחר מכן הוא גידל מיהר לגדל את [[המן]] וגזרותיו, כדי למהר גם את מפלתו. {{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=בגתן%D7%91%D7%92%D7%AA%D7%9F%20%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9 20ותרש "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח].}}. בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו ש[[בני ישראל]] לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת מרדכי. זו הסיבה האמיתית לכן שמרדכי הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}. ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". ב[[מסכת אבות]] מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך העברת המסורה, מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.
על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" נכתב ב[[מסכת אבות]] ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, יפורים}}, [[הרבי]] מסביר שהמעלה בכך היא שע"י הוא "גואל" את דברי התורה ומגלה את "מסורת התורה" עד ל[[משה רבנו]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180}}.