שינויים

[[קובץ:כהן גדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול לבוש בבגדי ב[[בגד|בגדי]] כהונה]]'''[[בגד|בגדי ]] הכהונה''', הם בגדים מיוחדים, אותם חייבים ללבוש הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. היו שני מערכות בגדים נפרדות ל[[כהן גדול]] ו[[כהן הדיוט]].

== [[בגד|בגדי ]] כהן גדול ==לכהן הגדול שמונה בגדים, חלקם עשוים מזהב. [[בגד|בגדי ]] הפשתן: [[כתונת]] ו[[מכנסים]] ו[[מגבעות]] ו[[אבנט]]. [[בגד|בגדי ]] הזהב: [[מעיל]], ו[[אפוד]], ו[[חושן]], ו[[ציץ]].

== [[בגד|בגדי ]] כהן הדיוט ==[[בגד|בגדי ]] כהן הדיוט הם ארבעה: [[כתונת]] ו[[מכנסים]] ו[[מגבעות]] ו[[אבנט]]. ארבעתם הבגדים הינם עשויים מפשתן לבן וחוטן כפול ששה. ה[[אבנט]] לבדו רקום בצמר, ולכן הוא כלאים, אשר התורה התירה בבגד זה.

[[בגד|בגדי ]] כהונה, מצוותן שיהיו חדשים, נאים, ומתאימים לפי מידת הלובש, כלשון הפסוק{{מקור}}: "לכבוד ולתפארת". אם היו קורעים, ארוכים, קצרים או שקצרם באבנטו ועבד, עבודתו פסולה. בגד מבגדי מ[[בגד|בגדי]] כהונה שהתלכלך או בלה, אין מנקים ומתקנים אותו, אלא מניחו לפתילות.

[[בגד|בגדי ]] הלבן שעובד בהם הכהן הגדול ב[[יום הכפורים]] אינו עובד בהם פעם שניה לעולם, אלא נגנזין במקום שיפשוט אותם שם שנאמר והניחם שם והם אסורין בהנאה.

== אחסון [[בגד|בגדי ]] הכהונה ==את [[בגד|בגדי ]] הכהנים אחסנו ב[[לשכת פנחס המלביש]]. רק הכהן הגדול היה מניח את [[בגד|בגדי הזהב ]] ה[[זהב]] שלו בלשכתו, בלילה, או בעת שיצא מהמקדש<REF>{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7916 רמב"ם פ"ח ה"י]</REF>}}.

{{ערך מורחב|ערך=[[גרטל]]}}האבנט הוא אחד מבגדי מ[[בגד|בגדי]] הכהונה שהיה גם לכהן גדול וגם לכהן הדיוט. אורכו של האבנט, שלושים ושתיים אמה ורוחבו שלש אצבעות. האבנט נחגר על הגוף ה[[גוף]] בגובה המרפקים וכנגד ה[[לב]], ועל כל פנים, לא מעל למרפק ולא מתחת למתניים. זאת על פי הכתוב ביחזקאל<REF>{{הערה|1=פרק מד, פסוק יח</REF>}}: "לא יחגרו ביזע", במקום הזיעה.

בפסוקים<REF>{{הערה|1=שמות לט, כז-כט.</REF> }} המתארים את עשיית [[בגד|בגדי ]] [[אהרן הכהן]] ובניו, מתואר האבנט כעשוי מצמר ופשתים יחדיו, ונראה שאין הבדל בין אבנטו של כהן הדיוט לזה של הכהן הגדול. אולם בגמרא<REF>{{הערה|1=[[יומא]] יב, ב.</REF> }} מובאת מחלוקת תנאים בדבר: לפי רבי - אבנטו של כהן הדיוט עשוי [[שעטנז ]] כאבנטו של הכהן הגדול, ואילו רבי אלעזר ברבי שמעון סובר שרק אבנטו של הכהן הגדול עשוי שעטנז, ואילו אבנטו של כהן הדיוט עשוי מפשתן בלבד. הראשונים פוסקים כרבי, שאבנטו של כהן הדיוט עשוי כלאים<REF>{{הערה|1=[[רמב"ם]], כלי מקדש, ח, א. סמ"ג עשה קעג. מאירי [[יומא]] עא, ב ועוד.</REF>}}.

אכן, ניתן להוסיף לכך עד ראיה, שכן יוסף בן מתתיהו מעיד, שאבנטו של כהן הדיוט היה עשוי שעטנז: "בתוך החגורה היו . פרחים צבעוניים עשויים שני וארגמן ותכלת ובוץ".

=== האבנט ב[[תורת החסידות]] {{הערת שוליים|כאשר לימד ה[[אדמו"ר הזקן]] את בתו הרבנית פרידא את תוכנם הפנימי של ה[[בגד|בגדי]] כהונה, הוא לא דיבר על האבנט. ה[[אדמו"ר האמצעי]] שהתחבא מתחת למיטה (כיון שלא הורשה להיכנס) זרק לה את הגארטל שלו שתאמר לאדמו"ר הזקן{{מקור}}.}} ===

ויש להוסיף בזה על פי המבואר בעניין ה"אבנט" על דרך החסידות, שהוא כנגד המקיף דיחידה, שעניינה של [[יחידה שבנפש ]] הוא -"יחידה לייחדך", שנעשה חד עם קוב"ה, יחידו של עולם.

ויש לומר, שזהו גם הטעם ש"אורכו ל"ב אמה, מקיפו ומחזירו כרך על גבי כרך", היינו שאינו מסתפק בהכנה דכריכת האבנט סביב כל גופו פעם אחת, אלא "מקיפו ומחזירו כרך על גבי כרך" כמה וכמה פעמים, שבזה מודגשת המסירה והנתינה להקבל[[הקב"ה ]] בתכלית השלימות, מצד [[עצם הנשמה]], בחינת 'יחידה'. ויש לומר, שזהו גם הרמז בכך ש"אורכו ל"ב אמה" (ויש אומרים שכורכו ל"ב פעמים), כמניין לב - כי "נקודה העצמית שבנפש (בחי' בחינת היחידה) .. נאחזת בלב" דווקא.

ולכן דווקא בבגד זה, השייך בגלוי להביטול דעומד לפני ה', ישנו ענין היתר כלאים, על דרך "עושה שלום במרומיו", ביטול שרי המלך [הכהנים] כשעומדים לפני המלך.

האפוד הוא בגד שהיה [[הכהן הגדול]] לובש מעל [[המעיל]]. רוחבו של האפוד הוא כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף. ואורכו מכנגד אצילי הידים מאחוריו עד הרגלים. לאפוד יש שתי רצועות היוצאות ממנו באריג לכאן ולכאן, שחוגרין אותו בהם והם הנקראין "חשב האפוד". והכל ארוג מזהב מ[[זהב]] תכלת וארגמן ותולעת ו[[תולעת]] שני ושש על שמנה ועשרים חוטין כמעשה [[חושן המשפט|החושן]].

אופן כתיבת השמות: כותבין שם יוסף יהוסף. ולפי חשבון הכתיבה, יש כ"ה אות באבן זו וכ"ה אות באבן זו. ובסדר הזה היו כתובים. ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולן נפתלי דן גד אשר יהוסף בנימן, באופן שהאבן שכתוב בה ראובן היא על כתיפו הימנית, והאבן שכתוב בה שמעון על כתיפו השמאלית.

בכל כתף עושה שתי טבעות, אחת מלמעלה בראש הכתף, ואחת מלמטה לכתף, למעלה מן החשב. לאחר מכן נותן שתי עבותות [[זהב ]] בשתי טבעות שלמעלה והם הנקראים שרשרות.

אחר כך מכניס את קצות העבותות של חושן, בטבעות של מעלה המחוברים בכתפות האפוד, מכניס את שני פתילי התכלת שבשולי [[חושן המשפט|החושן ]] בשתי הטבעות של מעלה מחשב האפוד. ומורידין את השרשרות שבטבעות כתפות האפוד עד טבעות [[חושן המשפט|החושן ]] העליונות כדי שידבקו זה בזה ולא יזוע [[חושן המשפט|החושן ]] מעל האפוד.

{{ערך מורחב|ציץ}}'''הציץ''' הוא טס של זהב, רחב שתי אצבעות, המקיף את מצחו של הכהן הגדול מאוזן לאוזן, וכתוב עליו בשני שורות קדש לה'. קדש מלמטה לה' מלמעלה. [[אותיות ]] ה"קודש לה'" היו בולטות. הוא היה נקוב בשתי קצותיו. ופתיל תכלת למטה ממנו נכנס מנקב לנקב, כדי שיהיה נקשר בפתיל מאחורי הראש, כנגד העורף.

ישנה מחלוקת בגמרא{{הערת שוליים|==קישורים חיצוניים==*'''[[מסכת שבת]] סג, בhttp://he.chabad. [[מסכת סוכהorg/library/article_cdo/aid/3638287#utm_medium%3Demail&utm_source%3D93_subscription_he&utm_campaign%3Dhe&utm_content%3Dcontent רמזים וסודות בבגדי כהונה]] ה, א.''' {{בית חבד}} כיצד הוא היה נעשה. לפי שיטת חכמים הוא היה כתוב בשתי שורות, "קודש ל" בשורה אחת, ושם [הויה]] בשורה שניה. ה[[תנא]] [[רבי אליעזר בן רבי יוסי]] חולק על דעת חכמים, ולפי עדותו ראה את הציץ ברומי שהיה בשורה אחת. ה[[רמב"ם]] פוסק עם זאת כחכמים, כי לפעמים עשו אותו גם בשורה אחת, אך לכתחילה יש לעשותו בשתי שורות. האוה"ח כותב שגם לפי שיטת חכמים בדיעבד זה כשר.