שינויים

עפ"י על פי המדרש: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה".עפ"י על פי המכילתא: "עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל - יצאו כל הארצות".

ארץ ישראל היא בראש וראשונה - ארץ הבחירה. "ארץ הבחירה", שלא בגלל מעלה מיוחדת שבה. אלא כי כך עלה ברצונו יתברך - ליחד ארץ זו דוקא - לישראל, אפילו אם לא היתה הייתה לארץ ישראל שום מעלה - [[גשמיות|גשמית]] או [[רוחניות|רוחנית]], ולא היתה הייתה שום סיבה לקשור את ארץ ישראל לעם ישראל.

ובלא חיי תורה ומצוות, הרי יתכן ייתכן הדבר שאדם נמצא בגופו בארץ ישראל, ומכל מקום הוא חי בחוצה לארץ.

ארץ ישראל היתה הייתה מיועדת ונתונה לבני ישראל מעצם בריאתה, וכמו שמביא [[רש"י]] דברי רב יצחק "... כל הארץ של [[הקב"ה]] היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'", זאת אומרת מזמן בריאתה כבר היתה הייתה קדושה ונתונה לישראל - אלה אשר ישרו בעיניו, ואילו קידוש הארץ על ידי כיבושה בידי בני ישראל, אינו אלא גילוי קדושתה שהיתה שהייתה גנוזה ונעלמת בה.

השלב הראשון היה על ידי כיבושה של יריחו שהיתה שהייתה מנעולה של ארץ ישראל{{הערה|1= תנחומא בהעלותך י.}} ולכן מיד כשכבשו אותה נהיו חלק מהמצוות שתלויים בקדושת הארץ. אם כי חלק מדיני קדושת הארץ נהיו דווקא אחרי השבע שכבשו ושבע שחלקו.

מה שאין כן בקדושת עזרא היתה הייתה באופן של חזקה, ולכן לא נתבטלה, כפסק ה[[רמב"ם]]: "כל מקום שהחזיקו בו עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השניה הוא קדוש היום אף על פי שנלקחה ממנו, וחיב בתרומות ומעשרות".

סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: בשנת [[תרי"ז]] שאל אחד החסידים הגדולים את הוד [[אדמו"ר הצמח צדק]] על דבר הנסיעה לארץ ישראל תיבנה ותיכונן, ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל.{{הערת שולייםהערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=522&hilite= אגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר].}} ובתרגום לעברית: לר' [[הלל מפאריטש|הלל]] לא חסרה ארץ ישראל ואתה רוצה ארץ ישראל, צריכים כאן את ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל.

[[קובץ:יציאה מהארץ קליין.jpg|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] קודם [[חתונה|חתונתו]] בקשר להשתתפות אביו (שהתגורר ב[[ירושלים]]) לחתונתו (שהתקיימה ב[[ניו יורק]]): '''המצא היתר בזה (ליציאה מארץ הקודש תבנה ותכונן) על פי [[שולחן ערוך]]?''']]על פי הלכה אין לצאת מארץ הקודש לחוץ לארץ{{הערה|על אף המובאות הרבות בחז"ל העוסקות באיסור זה (מסכת כתובות קי, ב ואילך. גיטין עו, ב. מועד קטן יג, ב. עבודה זרה יג, א. ועוד), הוא לא מופיע כהלכה בשולחן ערוך, ומובא רק בדברי האחרונים והמפרשים שדנים בזה.}}, מלבד לצורך רפואה, לימוד תורה, הקבלת פני רבו, ולצורך מסחר ופרנסה{{הערה|משנה ברורה תקל"א סעיף י"ד: "דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח". וחלק מפוסקי הדור האחרון התירו אף לצרכי טיול וכדומה אם מנצלים את הנסיעה כדי להתבונן ביופי הבריאה, לפקוד קברי צדיקים, וכדומה (ראו תחומין חלק י', עמוד 403. [https://olamot.net/shiur/%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c שיעור הלכתי בנושא באתר 'עולמות']).}}, כאשר בטעם הדבר חלוקים הרשב"ם{{הערה|בפירושו למסכת בבא בתרא צא, א.}} ו[[הרמב"ן]]{{הערה|השגות הרמב"ן לספר המצוות.}} האם אסור משום שאדם היוצא מארץ ישראל מפקיע את עצמו מקיום ה[[מצוות התלויות בארץ]], או בגלל קדושתה העצמית של ארץ ישראל{{הערה|מחלוקת המובילה לנפקא מינות הלכתיות שונות, כגון האם האיסור חל גם על נשים, האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, ועוד.}}.

הרבי הזכיר מספר פעמים שההיתר ההלכתי [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] זה כדי לשנת ה'[[קבוצה]]' הוא במטרה '''להוסיף ''' בלימוד, והורה לתלמידים שלא מצליחים מסיבות שונות לנצל את זמנם ולהוסיף בלימוד - שיחזרו לארץ הקודש, היות ואין לשהייתם בחוץ לארץ כל היתר הלכתי.

כאשר דיווחו לרבי על תכנון מסע של ארבעים רבנים מארץ הקודש, הביע הרבי את תמיהתו ופליאתו הגדולה על עצם תכנית זו{{הערה|1=[filehttps://drive.google.com/C:file/Usersd/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/Downloads/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%AA%D7%A9''%D7%A0.pdf view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה קיא].}}.

הרבי עצמו התייחס לנושא זה מספר פעמים, בשיחה עם הרב [[שלמה גורן]]{{הערה|1=[[שלמה גורן#למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?|שיחותיו של הרבי עם הרב שלמה גורן אודות העלייה לארץ הקודש]].}}, עם מרת גאולה כהן, הרב [[שאר ישוב הכהן]]{{הערה|'הסיפור שלי' פרשת כי תשא תש"פ.}}, במכתב לנער צעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/123070 כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה] {{COL}}}}, ולאישים נוספים{{הערה|1=שניאור אשכנזי, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3898137 למה הרבי לא עלה לארץ]. הרב לאופר, [http://chabad-il.org/hit/hit421.htm ארץ אשר תמיד].}}. למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ פעם אחת בלבד]], אף אחד מרבותינו נשיאינו לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}}}}.

למעשה===ביקור בארץ===לאנשים שכתבו לרבי כי בדעתם לנסוע לבקר בארץ, מלבד עורר אותם הרבי על זהירות בשמירת דיני תרומות ומעשרות בפירות וירקות שתושבי חו"ל אינם רגילים בהם{{הערה|לדוגמא, מענה הרבי לרב [[אדמו"ר הריי"צמאיר הרליג]] שביקר בארץ פעם אחת בלבד.}}, וכן עורר אותם על הנהגה רוחנית מתאימה, אף אחד מרבותינו נשיאינו לא ביקר בארץ הקודשועל כך שעליהם להעלות בקודש ולהוות דוגמה חיה במעשיהם{{הערה|1=[http://wwwראו לדוגמא מכתב הרבי שנדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 11.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}}}}.

'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל. דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה. ==התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל=={{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל}}הקמתה של קהילת חב"ד בארץ הקודש התחילה עם עליית החסידים לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]]. כיום קהילת חב"ד בארץ הקודש גדולה ומונה כ-10,000 משפחות.

דעתו של חסידי חב"ד פזורים בכל רחבי ארץ ישראל, זאת בנוסף לריכוזים חב"דיים משמעותיים ב[[כפר חב"ד]], [[הרביצפת]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם[[ביתר]], אינה "[[אתחלתא דגאולהלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], ועוד, ומעל 1, אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל000 שלוחים הפזורים בכל רחבי הארץ{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תשנhttps://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"אק]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח){{COL}}}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה.