שינויים

נולד ב[[ט"ו טבת]] [[תרע"ה]] בעיירה בוגפול בוגוסלוב אשר בפלך [[קייב]] שב[[אוקראינה]], ב[[י"ז אדר]] [[תרע"ה]] לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניה.

כבר בצעירותו עברה המשפחה ל[[מוסקבה]]. , שם הקים בשנים מאוחרות יותר, את בתו ביתו עם מרת סימה, בת למשפחת לוין החסידית מהביתו של ר' [[עיירהפייטל לוין]] מ[[נעוועל]].

בימי [[מלחמת העולם השניההשנייה]] ברח מאימת הנאצים המתקרבים, ומ[[מוסקבה]] עבר ל[[טשקנט]] לשם הגיעו באותו הזמן [[חסידים]] רבים.

במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] שהגיעו למקום, ביניהם גם גיסו ר' [[דוד קוק]]. המצב ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'[[חיידר|חדרים]]' המחתרתיים.

בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מ[[הרבי הריי"צ]] להקים את [[כפר חב"ד]] לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' זלמן.

עם הקמת [[כפר חב"ד]] מונה ר' זלמן ליו"ר ה[[המועצה הדתית כפר חב"ד|מועצה הדתית]] בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של [[הרב]], ה[[שוחט]], הוצאות ה[[מקווה]] ועוד. נפטר ב[[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]].

בזמן שהותו בפריז, לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של [[הרבי|הרבי]] לנסיעה ל[[ארצות הברית]], נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהןשניאורסון (פריז)|זלמן שניאורסון]]. באמצע ה[[התוועדות]] שאל [[הרבי]] לשמו של ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' [[איסר קלובגאנט]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי (בתרגום חופשי): {{ציטוטון|שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט ב[[פירוש רש"י]]}}, והרבי ציין לפירושו בפסוק מסוים. ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פתרון לבעיה אודתה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש).

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה: חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]