פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 445 בתים ,  12:29, 17 ביולי 2023
{{איברים}}
==שער המוחין==בדרך כלל '''האף''' (שברוב המקומות נקרא האף '''"חוטם", והוא המקום דרכו נכנסת ''') הוא מקום כניסת הנשמה לגוף, כמאמר וכמאמר חז"ל{{הערה|יומא פ"ה א'.}} "מי שנפלה עליו מפולת צריכים לבדוק אותו עד חוטמו", שמשם היא נכנסת ומשם היא יוצאת{{הערה|בחיי בראשית ב' ז'.}}. ומכיון שעיקר הנשמה הוא שכל{{הערה|ראה תניא פרק י', שנפש האלוקית משכנה במוחין ומשם מתפשטת ללב ומשם לכל האיברים.}} נקרא החוטם '''שער המוחין''' (דהיינו, המוחין הם תחילת הנשמה המלובשת בגוף{{הערה|'''עצם''' המוחין דוקא, ולא התפשטותם. התפשטות המוחין היא השכל '''המתלבש בדיבור''' והוא עניין אחר. וראה אריכות בזה בד"ה והניף ידו תשי"א.}}, ונכנסים דרך שער החוטם, ומתלבשים תחילה במוח).
ומכיון שעיקר הנשמה ==תחילת ציור האדם==החוטם הוא שכל{{הערה|ראה תניא פרק י', שנפש האלוקית משכנה במוחין ומשם מתפשטת ללב ומשם לכל האיברים.}} נקרא החוטם תחילת "שער המוחיןציור"האדם. דהיינועניינו של האדם הוא התכללות שלושת הקוים (ימין, עצם המוחין שמאל ואמצע), והחוטם הוא תחילת הנשמה המלובשת בגוףהמקום הגבוה ביותר בו ניכרים שלושת הקוים (שני הנקבים והמחיצה שביניהם). מטעם זה אמרו חז"ל"{{הערה|משנה יבמות ט"ז ג'''עצם''' המוחין דוקא, ולא התפשטותם. התפשטות המוחין היא השכל '''המתלבש בדיבור''' והוא עניין אחר. וראה אריכות בזה בד"ה והניף ידו תשי"א.}}, ונכנסים דרך שער "אין מעידיו אלא על פרצוף פנים עם החוטם, ומתלבשים תחילה במוח(מה שאין כן ה[[מצח‎]] הוא למעלה מבחינת אדם שבאדם).
==נקבי החוטם(פרדשקא הימני והשמאלי)==שני נקבי החוטם {{הערה|הנקראים בקבלה ובחסידות "פרדשקא".}} הם שתי מדרגות, וכמאמר הזוהר{{הערה|באדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.}}"מחד נוקבא (נקב הימני ) חיין ומחד נוקבא (נקב השמאלי ) חיין דחיין". ומבואר בזה דבנקב הימני נמשך המקיף דאור ישר (מקיף דחי', המגיע בחיצוניות עתיק) ובשמאלי המקיף דאור חוזר (המקיף דיחידה המגיע בפנימיות עתיק){{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב אות רכב, והניף ידו תשי"א}}.
===עניינם בעבודה===
'''מזבח החיצון''' וריח הקרבנות קשור לעניין האכילה, "מזבח דאכיל קרבנין"{{הערה|זהר ח"ג ל"ג א'.}}. ועניינו נקב הימני. כמשל הריח שבמאכל שלא ממשיך לגוף חיות חדשה אלא רק מחזק את החיות הקיימת, כך מחברים הקרבנות את האורות והכלים דאצילות. ובעבודה: אהבה שכלית המתעוררת מהתבוננות '''באלוקות המלובשת''' בעולמות{{הערה|וראה תניא פרק מ"ג, שהיא הנקראת "אהבת עולם".}}, אהבה על פי טעם ודעת, המבררת רק את '''כוחותיה''' של קליפת נוגה (אך לא את מהותה ועצמותה).
'''מזבח הזהב''' עליו מקטירים קטורת הוא עניינו של נקב הימני. דהיינו, היות מזבח זה "פנימי" רומז לאהבת פנימיות הלב הבאה מהתבוננות '''בהפלאת''' אור אין סוף, אהבה שלמעלה מטעם ודעת המבטלת גם את מהותה ועצמות הקליפות (זדונות נהפכים לו לזכויות{{הערה|גמרא יומא פ"ו ב')}}.
אמנם, כל הנ"ל הוא בכללות. אך בפרטות ==תחילת ציור האדם==החוטם הוא תחילת "ציור" האדם. עניינו '''שתי''' הבחינות הן בקטורת בלבד: קטורת של כל השנה וקטורת של האדם הוא התכללות שלושת הקוים יום הכיפורים (ימין, שמאל ואמצע)וכשמדובר באופן כזה, והחוטם אזי ריח הקרבנות הוא המקום הגבוה ביותר בו ניכרים שלושת הקוים (שני הנקבים והמחיצה שביניהםחלק מעניין האכילה). מטעם זה אמרו חז"ל"{{הערה|משנה יבמות טהערת הרבי בלקו"ז ג'ש ח"ה בהוספות לפרשת וישלח, הערה 102.}} "אין מעידיו אלא על פרצוף פנים עם החוטם (מה שאין כן המצח הוא למעלה מבחינת אדם שבאדם).
==בעל החוטם==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים מושגים בחסידות]]