עריכת הדף "אליעזר ארלוזורוב" (פסקה)

== תולדות חיים ==
נולד בשנת תר"א-תר"ב לשאול, מחסידי חב"ד. למד בילדותו, יחד עם אחיו הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]] (רבה של [[חרקוב]]), אצל הרב עוזר ריבקין, מחסידי חב"ד{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 927.}}.

הרב ארלוזורוב מונה לרב העיר רומני בשנת [[תרכ"ט]] בהיותו בגיל 28{{הערה|לוח אחיאסף. בכמה מקורות נזכר שהתמנה כבר בתרכ"ג, כשהיה בן 22. ככל הנראה מדובר בטעות.}}. על רבנותו בעיר כתב י.י. היילפערין:

{{ציטוט|תוכן=בין מספר הרבנים המעטים יחידי סגלה היודעים לנהל את צאן מרעיתם על מי מנוחות התורה והדעת, היה גם רבנו ז"ל, עם היותו צדיק ומחמיר לעצמו, הקל בכל האפשר לאחרים. הוא היה סבלן ועניו ידע לאחד את כל המפלגות ושפתים ישק השיבו דברים נכוחים למהאדוקים עד החפשים הקיצוניים.|מקור=הספד בהמליץ, 3 במרץ 1901|מרכאות=כן}}

בשיחותיו, יומניו וברשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מוזכר הרב ארלוזורוב כאחד מחסידיו הבולטים של אביו, [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אדמו"ר הריי"צ, '''לקוטי דיבורים''', א, קה"ת, עמ' 138.}}. וכך מתארו באחת משיחותיו:

{{ציטוט|תוכן=בעומק מוחי הילדותי נחקקה כל תנועה מהחסידים הגדולים והכבוד הגדול שהאצילו לאבי, רבה של חרקוב הרב ר' יחזקאל ארלוזורוב ואחיו רבה המפורסם של ראמען הרב ר' אליעזר.|מקור=לקוטי דיבורים, ח"א, עמוד 138|מרכאות=כן}}

היה מעורב בעסקי הכלל, ונכח בכמה אסיפות רבנים{{הערה|אדמו"ר הרש"ב, '''אגרות קודש''', ג, עמ' עח.}}. היה בידידות עם רבני דורו, כמו הרב [[אברהם יצחק קוק]]{{הערה|[[משה צבי נריה]], '''חיי הראי"ה''', עמוד 288.}}. היה מחותן עם הרב [[אריה לייב האפט]], רבה של [[קונוטופ]]. נפטר אחרי מחלה קשה{{הערה|ידיעה על פטירתו נדפסה בעיתון המליץ 27 בפברואר 1901.}}.