שינויים

[[קובץ:[[קובץ:PictureFileNameהרב אליהו פינקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]]]הרב אליהו פינקל נולד בי' אד"ר ה'תרפ"א להוריו ר' אברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, בעיירה קלצק שבפולין, בנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' אלחנן ווסרמן הי"ד בברנוביץ, הוא נמנה עם מניין בחורים מובחרים וידע את כל הגמרא, כולל מפרשיה בעל פה. בשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים לסיביר שם שהה במחנה שבויי מלחמה.]]

לאחר שחרורו נסע לקזחסטן, שם פגש בחסידי הרב '''אליהו פינקל''' ([[י' אדר]] [[תרפ"א]] - [[י' שבט]] [[תשע"ג]]) מחשובי חסידי חב"ד שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את תורת החסידות. בהמשך הם אף שידכו את מרת דבורה שטרן, בת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר גומל (הומל) ומבברויסק.החתונה התקיימה בשנת תש"ה כשלאחריה חזר הזוג לעיירה גומל (הומל)ב[[חיפה]], שם חיו מספר שניםו[[שוחט]] במקצועו.

עם יציאת החסידים הגדולה מרוסיה לפולניה, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי.==תולדות חיים==בהגיעם לפולין נסעו ללודנולד ב[[י'ז, שם מצא ראדר|י' אליהו בגטו ההרוס מרתף ששימש כבית מדרש לחסידי גור. אדר ראשון]] [[תרפ"א]] להוריו ר' אליהו באהבתו את התורה, אסף שתי מזוודות מלאות בספרי קודש, והם אשר היוו את ספריית ספרי הקודש שלואברהם יהודה ומרת לובא פייגע פינקל, הקיימת עד היוםב[[עיירה]] [[קעלצק]] שב[[פולין]].

מפולין נסעו למחנה העקורים שבפוקינג בגרמניהבנעוריו נשלח ר' אליהו ללמוד אצל ר' [[אלחנן בונים וסרמן]] בברנוביץ, ובהמשך יצאו לצרפת,שם שהו יחד ונמנה עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות לארץ ישראל וליישב מניין בחורים מובחרים שידעו את כפר חב"ד. בסופו של דבר, על פי הוראת הרבי הריי"צ, הם הגיעו לחיפההגמרא ומפרשיה בעל פה.

בארץ ישראל נפתחו בפניו אפיקים חדשים כאן יכול היה לתת ביטוי לאהבת התורה שפיעמה בקרבובשנות המלחמה גורש עם קבוצת בחורים ל[[סיביר]] שם שהה במחנה שבויי מלחמה. מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפהלאחר שחרורו נסע ל[[קזחסטן]], וכשהוקמה ישיבת 'תומכי תמימים- ליובאוויטש' בחיפה בשנת תשטשם פגש ב[[חסידי חב"ו, שימש גם בה מגיד שיעורד]] שקירבו אותו מאוד ולמדו עימו את [[תורת החסידות]]. בהמשך החל לשמש כשוחט בחיפההם אף שידכו את מרת דבורה שטרן{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, כשמידי פעם נסע לשחיטה בחובת למשפחת חסידים מפורסמת מהעיר [[הומיל]] ומ[[בברויסק]]. החתונה התקיימה בשנת [[תש"ה]] כשלאחריה חזר הזוג ל[[עיירה]] הומיל, שם חיו מספר שנים.

עם [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת החסידים הגדולה]] מרוסיה לפולין, יצא גם הוא יחד עם רעייתו מעמק הבכא הסובייטי. בהגיעם ל[[פולין]] נסעו ל[[לוד'ז]], שם מצא בגטו ההרוס מרתף ששימש בעבר כבית מדרש לחסידי [[גור]] וכעת עמד נטוש לאחר המלחמה. על מנת להציל את הספרים מאבדון, רכש שתי מזוודות ומילא אותם בספרי קודש, איתם היטלטל לכל אורך הדרך עד שהגיע לארץ ישראל, והם אלו שהיוו את הבסיס לספרייתו התורנית האישית. ===עלייתו לארץ===מ[[פולין]] נסעו למחנה העקורים שב[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], ובהמשך יצאו ל[[צרפת]], שם שהו יחד עם קבוצת חסידים שהתעתדה לעלות ל[[ארץ ישראל]] וליישב את [[כפר חב"ד]]. בסופו של דבר, על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]], הם הגיעו ל[[חיפה]]. מספר שנים עבד כמגיד שיעור בישיבת 'תפארת ישראל' שבחיפה, וכשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|תומכי תמימים בחיפה]] בשנת [[תשט"ו]], שימש גם בה מגיד שיעור.  הקהילה החבדי"ת בחיפה מנתה בימים ההם, מספר בודד של משפחות ובהם הרב [[גרשון חן]], הרב [[מנחם מענדל קופרשטוקקופרשטוך]], הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], המשפיע ה[[משפיע]] ר' [[ראובן דונין]], והרב [[שלמה קופצ'יק]].ר' אליהו עזר ותמך בביסוס [[בית הכנסת ]] ששכן בתחילה בביתו של הרב דוברוסקין, ושימש כבעל קורא וכבעל תוקע.קולו הנעים אך גם הרועםוהרועם, היה לשם דבר בקהילה שגדלה והתפתחה במשך השנים.

גם בשנותיו האחרונות היה מעמודי התווך של הכולל זקנים ששכן בבית המדרש של חסידי [[בעלז]].

===מלאכת השחיטה===[[קובץ:אליהו פינקל.PNG|שמאל|ממוזער|250px]]שנים רבות היה נוסע פעמיים בשנה לשחיטה ל[[שחיטה]] בחו"ל, בדרך כלל בדרום ב[[דרום אמריקה]].כל נסיעה כזו ארכה חודשים אחדים. בדרכו חזרה מתקופת שחיטה בסוף חודש [[אלול]], היה נשאר לחודש [[תשרי ]] אצל [[הרבי- ]] כך נהג במשך שנים רבות.בנסיעתו הראשונה לרבי זכה להכנס ל'יחידות' פרטית אצל הרבי ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים .כמו"כ מידי שנה קיבל מצה שלימה מהרבי לחג הפסח.

ר' אליהו היה בעל צדקה וחסד בצורה מופלאהבפעם הראשונה ש[[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] ולקבל הנחיות מיוחדות בקשר לעניינים אישיים. כאשר היה שב משחיטה בחו"כמו כן מידי שנה קיבל [[מצה]] שלימה מהרבי ל, היה מחפש ברשתות המזון את ארגזי הבשר עם החותמת שלו, היה קונה כמה ארגזים ומחלקם בין משפחות אנ"ש[[חג הפסח]].

היה בעל [[צדקה]] וחסד בצורה מופלאה. במשך שנים רבות עשה לעצמו מנהג שבחזרתו ממסע שחיטה בחו"ל רכש מספר ארגזי [[בשר]] מתוצרת המפעל בו עבד, וחילק אותם בין משפחות אנ"ש. ובמשך שנים רבות ניהל גמ"ח ממנו הלווה כספים רבים ללא ריביות או תמורה מיוחדת,וכך נעזרו בו משפחות לצורך קניית, נישואי ילדים וביסוס בתי חב"ד. לעיתים קרובות היה מוותר על החזר ההגמ"ח כולו או חלקו.

ר' אליהו הדגיש תמיד את חשיבותה של העבודה, ובעצמו היה יוצא למשחטה יום יום, בשעות של לפנות בוקר, בשעה 8:00 בבוקר כבר היה בדרכו למשחטה נוספת, וכך התמיד והתמיד בעבודה גם בשנת הפ"ז לחיין, כאשר כבר סבל בשנותיו האחרונות כשכבר החל לסבול ממחלת הפרקינסון, הוא עדיין נסע ואף בתקופה זו המשיך לנסוע לחו"ל בתפקיד משגיחכמשגיח.

בשנותיו בשנתיים האחרונות חלה בפרקינסון והתקשה לחייו התגברה מחלת הפרקינסון והוא התקשה לצאת מביתו, בנוסף גם התקשה בראייה, אולם כיוון שהיה בקי בתורה ובש"ס המשיך ללמוד בעל פה- המשיך ללמוד. גם כשכבר לא תיפקד גופנית כלל, שאל והתעניין ולחזור על אנ"ש וילדיהםלימודו.

בר"ח שבט ה'תשע"ג שאל מתי בדיוק חל י' שבט ונענה "נפטר ביום שני הבא",למחרת ביום ב' שבט כאשר עלה חומו, שאל "מחר [[י' שבט?]] [[תשע" וכך חיכה ליום גדול זהג]], דקות ספורות לפני השקיעה.

ואכן==משפחתו==לר' אליהו לא היו ילדים ביולגים, ביום שני יאלא שנים מאומצים:*חתנו הרב שלמה גרוס - שליח הרבי בשכונת 'נווה יוסף' שבט, דקות ספורות לפני השקיעהחיפה*בנו, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.ר' יהודה פינקל - [[מודיעין]]

הותיר אחרין את רעייתו הגב' דבורה{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:פינקל, ילדיו, נכדיו, שחלקם משמשים כשלוחים, וניניו.אליהו}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים בחיפה]]