פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,664 בתים ,  05:38, 17 ביולי 2020
אין תקציר עריכה
רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין ''' (נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[תרכ"ה]]) היה גאום גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כמשפיע ורב כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים.
אדמו==תולדות חיים==נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' [[צבי הירש מאולע]]. למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר הצמח צדק התבטא עליו פעם: ' מנשה אוליער, בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"יש לי שנים וחצי חסידיםא מוילנה, ודבק לאחר מכן באדמו"ר הזקן{{הערה|בספר [[בית רבי]] לא נזכר כלל אודות התקשרותו לאדמו"ר הזקן, אחד מהם היה רבי אליהו יוסףאך כך משמע במכתבי הרבי (ראה לדוגמא אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב ועוד)}}.
בשנת [[תרי"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]].
על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שבשולחן שב[[שולחן ערוך ]] נחלקו ה"בית [[הבית יוסף" והרמ]] ו[[הרמ]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע לארץ ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי ה"בית [[הבית יוסף" ]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע לארץ וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם חי עוד 20 שנים.
לאחר שקיבל את אישורו של אדמומ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק, נסע לארץ, שם חי עוד 18 שניםומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.
מרבי אליהו היה זה שהקים את [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] היה נוסע לאדמועל פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים"ר הצמח צדק , כשרבי אליהו יוסף היה יוצא לקראתו כשנני נרות דלוקים בידיואחד מהם.
רבי אליהו היה זה שהקים את נפטר ב[[י"ב בתמוז]] [[תרכ"ה]], ומנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים|בית הכנסת צמח צדק (העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים)]] על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק.
מנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.חיבר ספר בשם בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר [[ראובן ריבלין]]) זכה לקבל מכתב ברכה מ[[אהלי יוסףהרבי]] על הלכות קידוש השם ווסתות להדפסת הספר {{הערה| אגרת מערב חג הפסח תשט"ז}}.
{{ימי חב"ד}}==ספרו==*'''אוהלי יוסף''' - הלכות קידוש השם ווסתות.
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:ריבלין, אליהו יוסף}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]][[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]][[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]][[קטגוריה:אישים בירושלים]]