שינויים

אילפא, היה תלמיד רבי{{הערת שולייםהערה|ראה תענית כד, א. מאמרי [[אדמו"ר האמצעי ]] ויקרא ח"חלק א ' ע' קטו.}}, והתבטא על עצמו: שכל מאן שכתוב בברייתות של [[רבי חייא]] ו[[רבי אושעיא]], יכול הוא לפשוט ולהוכיח מדברי ה[[משנה]]{{הערת שולייםהערה|ראה תענית כא, א.}}, מסביר אדמו"ר האמצעי{{הערת שולייםהערה|[[תורת חיים]] שמות ח"א, פרשת שמות, ואלה שמות בני ישראל, טו, א.}} שענין {{ציטוטון|פשיטנא ליה}}, היינו שימצא דבר זה מופשט לבירור דבר מן המשנה, שיוציא לאור דבר זה מן [[העלם]] דברי המשנה, עד שיתברר שאין כל חדש בברייתא זו של רבי חייא ורבי אושעיא, כי ימצא הלכה זו במשנה.

לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא{{הערת שולייםהערה|ראה גם מאמרי [[אדמו"ר האמצעי ]] ויקרא ח"חלק א ' ע' קטז.}} תרגום של המילה "לימוד", כמו שכתוב וכל בניך למודי הויה, ואילפא זה היה שרשו מנשמת רבי שקיבל איש מפי איש עד הזוגות מאנשי כנסת הגדולה עד [[משה רבינו]] שמסר לנו את התורה, ולכך היה בקי ומבין במקור של [[חסד עליון]] שנדרש בהלכות, דמשנה להביא זה בגילוי בהלכות דברייתות מתוך המשנה, דבר שלא היה ביכולת לשום חכם אחר אחר זולתו.

כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שולייםהערה|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.

ועל כן אין הגילוי [[אור אין סוף ]] כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי [[אור אין סוף ]] ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צ"ל צריך להיות על ידי [[הסתר]] והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמאוכדוגמה, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה{{הערת שולייםהערה|בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.}}. מה שאין כן סוכת גנב"ך{{הערת שולייםהערה|ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)}} ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה{{הערת שולייםהערה|ראה סוכה ו' ע"ב}}.

לפיכך נקראת ה[[משנה]] מלכתא והברייתא פלגש. כמשל ה[[מלך]] עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה [[אור]] אין סוף מאיר שם בחינת [[גילוי]] ובתדירות כידוע, שהתגלות [[אור אין סוף ]] הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.{{אמוראים}}