שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=הארגון ארגון הכללי|אחר=ארגון אחות התמימים בארץ הקודש|ראו=[[אחות התמימים ארץ הקודש]]}}

התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת [[תרצ"ו]] ב[[ריגא]], ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב [[מרדכי חפץ]], שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג סיון [[סיוון]] [[תרצ"ז ]] (נדפס ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.}} בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.

נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, היתה הייתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של [[תומכי תמימים]] ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.

|מקור=- ממכתב י"ד כסלו [[תרח"צ ]] -

אדמו"ר הריי"צ שאב נחת רוח רבה מפעולת האגודה{{הערה|1=במכתב למערכת 'התמים', ביקש [[הרבי הריי"צ ]] מהעורכים לסקר את פעולות האגודה, מתוך מטרה שיוקמו אגודות מעין אלו במקומות נוספים.}}, וביקש במספר דרכים להרחיב את פעולותיה גם לערים ומקומות נוספים, והעמיד בראש האגודה בריגא שלשה חסידי מגדולי המשפיעים באותה תקופה שידריכו את בנות האגודה, וימסרו להם שיעורים בעניני חסידות לפי ערכן.

קודם נסיעתו של אדמו"ר הריי"צ מריגא לארצות הברית, הרבי קיבל לפגישה{{הערה|תוכן הפגישה נדפס בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד ד'. הפגישה התקיימה ביום חמישי בלילה, אור ל[[פורים קטן]] של שנת [[ת"ש]].}} את התלמידות החברות באגודה, ובמהלכה חזרה נציגה אחת מכל כיתה על תוכן של אחד ממאמרי החסידות שלמדה, ולאחר מכן אדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברים קצרים בהם הביע את קורת רוחו מעפילות מפעילות האגודה.

זמן פעילותה של האגודה בריגא היה קצר ביותר, וכאשר ריגא נכבשה בשלהי שנת [[ת"ש]] ב[[מלחמת העולם השניההשנייה]] על ידי הנאצים, יהודי ריגא הושמדו כמעט כליל, ובתוכם - בנות האגודה.

פעילותה העיקרית של האגודה היתה הייתה לימוד קבוצתי מספר פעמים בשבוע בביתו של א' מהמשפיעים, שהיה לומד איתם שיחות של [[הרבי הריי"צ ]] ו[[מאמר|מאמרי 'עבודה']] קלים להבנה.

בנוסף לכך, פעלה האגודה להשפיע גם על הבנות שבסביבתן, והן היו עורכות, מתרגמות, ומפיצות את דברי החסידות של אדמו"ר הריי"צ(ראה: אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ד, עמ' שצא).

לקראת מועדים חסידיים, היו מתאספות בנות האגודה ל[[[[התוועדות]] חסידית]], ובמהלכו היו הבנות מנסות להפיק הוראה לפועל מהשיחות והמאמרים שלמדו בתקופה זו.

כבר בשנת [[תרח"צ ]] התפשטה פעילות האגודה גם לניו יורק, וכשהודיעו על כך לרבי, הוא עודד אותן במכתבים, ואף מינה{{הערה|1=אגרת א'לו.}} שלושה משפיעים (כפי שמינה בריגא) שיעמדו בראשות סניף האגודה בניו יורק: הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]{{הערה|1=בפועל, מלבד אחריות כללית באגודה, הרב ג'ייקובסון לא עסק בפעולות האגודה באופן תדיר, היות והיה טרוד בתפקידו הנוסף כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)]], וקיבל כעין 'פטור' מאדמו"ר הריי"צ מפעילותו באגודת "אחות תמימים".}}, הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], והרב [[יוחנן גורדון]].

*'''מוסקבה''': בעברית ב[[עברית]] - א. בן-ישי וש. שיפמן. ברוסית - ר. קארפוב ור. סטרקאלוב.

==לקריאה נוספתראו גם ==*[[תולדות חב"ד בארצות הברית.]]