שינויים

'''אושפיזין חסידי''' הינו מקביל לרעיון ה(מ[[ארמית]]: אורחים) הם שבעה צדיקים המנויים ב[[אושפיזיןספר הזוהר]] המקובל כאשר בכל יום מ, הבאים לבקר ב[[חג סוכותהסוכות]] מגיעים ה"אושפיזין"-אורחים לסוכהאצל כל יהודי, ואחד מהם יושב בראשכאשר בכל אחד משבעת הימים אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. ==מקורו==עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר:{{ציטוט|תוכן= בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּאשבעת הצדיקים הם [[אברהם]], צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא[[יצחק]], שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא[[יעקב]], וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא[[משה]], אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא[[אהרן]], וְדָוִד מַלְכָּא, שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים[[יוסף]] ו[[דוד]].|מקור=זהר חלק ג. קג, ב}}

וכפי המבואר בהמשך דברי הזהר שם[[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, שאת חלקם של האושפיזין בסעודה על האדם לחלק לעניים ועוד קודם לאכילתו שלו וזו אחד הטעמים למנהג לחלק ריבוי נשיאי [[צדקהתורת החסידות]] בערב חג הסוכות{{הערה|תורת מנחם חלק כד עמוד 61, הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים.}}. וכשמוצאים שעשה הכל כדרוש שבעת הצדיקים הם מתארחים בסוכתו ומברכים אותו כל אחד בברכתו שלו:*אברהם אבינו: {{הערה|[[הבעל שם=נח|ישעיה נחטוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].}}אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'.*יצחק אבינו: יש מחלוקת אם אומר:{{הערה|שם=נד|ישעיה נד.}} כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. ולשיטה אחרת זו ברכת דוד הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך וברכתו שלו הוא:{{הערה|תהלים קיב.}} גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ']] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'. *יעקב אבינו:אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=נח}} אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ',*שאר הצדיקים אומרים:{{הערהשמעצ|שם=נח}} וְנָחֲךָ ההתוועדויות תשמ"ח ח"א ע' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ309. תשמ"ט ח"א ע'208. *דוד המלך אומר:{{הערה|שם=נד}} כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח.

בשיחותיו מבאר ==מקור ענין ה"אושפיזין"==עניין האושפיזין מוזכר לראשונה ב[[הרביספר הזוהר]] בפרטיות {{הערה|ראה שיחת ליל ד' דחגה"ס תשמ"ז (התוועדויות ע' 226), שפנימיות התורה והזהר בפרט מגלים את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזיןהאור והפנימיות שבכל דבר, ולכן דוקא בזוהר נתגלה שבחג הסוכות ישנם אושפיזין.}}. בספר הזוהר מופיעים מספר מקורות על צדיקים הבאים לבקר בחג הסוכות, למשל:{{ציטוט|תוכן= בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא: אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא וְדָוִד מַלְכָּא שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב: בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים . . וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בְּאַנְפִּין נְהִירִין בְּאוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ.{{ש}}'''תרגום''': כאשר אדם יושב במדור זה, צל האמונה, השכינה פורשת כנפיה עליו מלמעלה, ואברהם וחמישה צדיקים אחרים שמים מדור עמו. אמר רבי אבא: אברהם וחמישה צדיקים ודוד המלך שמים מדורם עמו. זהו שכתוב: בסוכות תשבו שבעת ימים, שבעת ימים כתוב, ולא בשבעת ימים . . וצריך אדם לשמוח בכל יום ויום בפנים מאירות באורחים אלו השורים עמו.|מקור=זהר חלק ג קג, ב}}

כמו כן מבואר בזוהר שם, שאת חלקם של האושפיזין בסעודה על האדם לחלק לעניים, ועוד קודם לאכילתו שלו (זהו אחד הטעמים למנהג לחלק ריבוי [[צדקה]] ב[[ערב חג הסוכות]]{{הערה|תורת מנחם חלק כד עמוד 61.}}). וכשמוצאים שעשה הכל כדרוש, הם מתארחים בסוכתו ומברכים אותו כל אחד בברכתו שלו:*אברהם אבינו אומר{{הערה|שם=נח|ישעיה נח.}}: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'.*יצחק אבינו - יש מחלוקת אם אומר{{הערה|שם=אושפיזין החסידינד|ישעיה נד.}}: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. ולשיטה אחרת זו ברכת דוד המלך, וברכתו שלו היא{{הערה|תהלים קיב.}}: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'. *יעקב אבינו{{הערה|שם=נח}}: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ',*שאר הצדיקים אומרים{{הערה|שם=נח}}: וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'. *דוד המלך אומר{{הערה|שם=נד}}: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח.

בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין{{הערה|1=ראה למשל שיחות [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/7/62.htm יום ב' דחג הסוכות] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/8/70.htm ליל ב' דחוה"מ סוכות תשי"ט].}}. ===מניינם וסדרם===בהמשך דברי הזוהר{{הערה|שם=זהר|חלק ג קג, ב.}} נזכרים גם יצחק ויעקב, ובסך הכל נזכרים אברהם, יצחק, יעקב, דוד ושאר צדיקים. במקומות אחרים בזוהר נזכרים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד ושלמה{{הערה|זהר חלק ג רנה, ב.}}; או אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה ואהרן{{הערה|השמטות לזהר בראשית רסא, א.}}, או ששת הצדיקים הנ"ל עם דוד{{הערה|תוספת לזהר חלק ג שא, ב.}}. הרבי הביא שההכרעה היא כדעת [[האריז"ל]]{{הערה|סידור האריז"ל.}}, ששבעת האושפיזין וסדרם הוא: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ב (התוועדויות ח"א ע' 208). ובשיחות ליל ד' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 224) וליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ס"ע 290), שאף שההלכה כפסק האריז"ל - ניתן ללמוד גם מהדעה הנוספת הוראה, כי אלו ואלו דברי אלקים חיים.}}. הסיבה לסדר זה - למרות שאינו כסדר הדורות, שיוסף בא לאחר משה ואהרן - הוא בהתאם לקשר של הצדיקים ל[[ספירות]]: יוסף שייך ל[[ספירת היסוד]], ולכן מגיע לפני דוד ששייך ל[[ספירת המלכות]]{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גליון לא ע' 17.}}. ==האושפיזין החסידיים== אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[הרבי הריי"צ]] בשם אביו [[הרבי הרש"ב]], כי בנוסף לאושפיזין המקובל, שבזוהר מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ז ע' 161. כמו-כן מקובל שבאים גם אושפיזין לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט ס"ע תמב. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/780.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפ].}}. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים -[[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] רבי יוסף, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ}}. האושפיזין החסידיים אינם ענין נפרד חס ושלום מהאושפיזין שבזוהר, אלא שעניינם אחד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]1/55/55.htm?q=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F שיחת יום ב' דחג הסוכות תשכ"ג]. ועוד.}} - שהאושפיזין החסידיים הם הפנימיות של האושפיזין שבזוהר, ומתאחדים לענין אחד כגוף ונשמה{{הערה|ליל א' דחג הסוכות תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 157).ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.}}.

*ביום הראשון - מגיעים [[אברהם אבינו]] ורבי , רבי ישראל בעל [[הבעל שם טוב.]]*ביום השני - [[יצחק אבינו]] ורבי , רבי דובער '[[המגיד'. ממזריטש]]*ביום השלישי - [[יעקב אבינו]] ורבי , רבי שניאור זלמן - [[אדמו"ר הזקן]]*ביום הרביעי - [[משה רבנו]] ורבי , רבי דובער - [[אדמו"ר האמצעי]]*ביום החמישי - [[יוסףאהרן הכהן]] ורבי , רבי מנחם מענדל - [[אדמו"ר הצמח-צדק.]]*ביום השישי - [[אהרון הכהןיוסף]] הצדיק ורבי שמואל - [[אדמו"ר מהרהמהר"ש]]*ביום השביעי - [[דוד המלך]] ורבי , רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב.*בשמיני עצרת - שלמה המלך ורבי יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ.{{מקור}}*ב[[שמחת תורה]] - [[הרבי]].{{מקור}} ==פרטי המנהג==בחלק מקהילות ישראל נהוג להזמין בקול את האושפיזין השייכים לאותו היום, כאשר את אומרים אותם בראש הנוסח, ולאחר מכן מוסיפים "ועמו", ומזכירים גם את שאר האושפיזין, וזאת משום שהאושפיזין מגיעים בכל יום, אלא שבכל יום יש את העיקרי שמגיע בראש וכל שאר הצדיקים מגיעים יחד עמו ומלווים אותו.

==מנהגים נוספים==*'''הכנסת אורחים נוספים''': בזוהר{{הערה|שם===בזוהרזהר}}, שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, כתוב נאמר כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות. מנהג זה נזכר בשיחות הרבי כמה פעמים{{הערה|1=הרבי ציין את הדברים בראה [httphttps://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/7 /61.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות הנ"ל]. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (עמוד 61)], וציטט את מאמר הזוהר על הפסוק התוועדויות ח"בסוכות א ע'225). ועוד.}}.*''תשבו'הזמנת האושפיזין'' שבעת ימים כל האזרח בישראל '''ישבו''' בסוכות: בחלק מקהילות ישראל נהוג לומר בקול בעת הישיבה ב[[סוכה]] נוסח שיש בו הזמנה לאושפיזין: ראשית מזמינים את האורח השייך לאותו היום, וממשיכים - "ועמו" שאר האושפיזין.:בחב" – ד אין אומרים את הנוסח. [[אדמו"בקדמיתא תשבו ולבתר ישבור הצמח צדק]] הסביר את הטעם לכך, אלא קדמאה לאושפיזישההזמנה נצרכת רק כאשר לא רואים אותם - כדי להזמינם, תניינא לבני עלמאאך כאשר רואים אותם - מדוע יש לומר?! וסיפר כיצד [[אדמו"ר הזקן]] ראה אותם, היינו שומהמשך הדברים מובן שראיית האושפיזין עברה גם לצמח צדק ול[[אדמו"ר הרש"תשבוב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/10/168.htm ספר השיחות תש" הראשון מדבר על ח ע' 168].}}. הרבי מסביר, שהמנהג להזמין את האושפזין בדיבור תמוה - כי הזמנת האושפיזיןלא צריכה להעשות בדיבור ומספיק במחשבה, ומאידך, אם יזמין בדיבור ללא מחשבה וכוונה - דיבורו לא יועיל ואין בזה הזמנה כלל{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד קצה.}}.:הרבי הזכיר פעמים רבות, שלמרות שאין אומרים את הנוסח בדיבור, הרי תוכן הענין קיים{{הערה|ראה למשל שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשד"ישבומ (התוועדויות ח" השני מדבר על העניים, אורחים דעלמאא ע' 259). והזוהר ממשיך ומפרט את השכר למי שעושה כן ומכניס לסוכתו את ליל ב' דחג הסוכות תשמ"בני עלמאו (התוועדויות ח" – שכל א ע' 206).}}.*'''דיבור אודות האושפיזין מברכים אותו''': אף שלא אומרים את הנוסח, ומפרט לומדים ומדברים אודות האושפיזין{{הערה|שיחת ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ס"ע 241). ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ח (התוועדויות ח"א ע' 223).}}. [[הרבי הריי"צ]] הורה להשתדל להזכיר בימי הסוכות את הברכות שמברך אותו כאוהאושפיזין החסידיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/8/34.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות תשי"א מהאושפיזיןב].}}.

*א. אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41392 אושפיזין ראית?] ב, [[שבועון בית משיח]] על האושפיזין חסידיתשס"ט*הרב [[לוי יצחק ניסלביץ]]', '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84214_he_1.pdf האושפיזין]''', סקירה מקיפה על דברי הרבי בנוגע לאושפיזין, כהוספה לקובץ הלימוד של החודש השביעי בליובאוויטש (חוברת ג', עמוד 105 ואילך) בהוצאת ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]]

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידותסוכות]]