שינויים

:בחב"ד אין אומרים את הנוסח. [[אדמו"ר הצמח צדק]] הסביר את הטעם לכך, שההזמנה נצרכת רק כאשר לא רואים אותם - כדי להזמינם, אך כאשר רואים אותם - מדוע יש לומר?! וסיפר כיצד [[אדמו"ר הזקן]] ראה אותם, ומהמשך הדברים מובן שראיית האושפיזין עברה גם לצמח צדק ול[[אדמור הרש"ב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/10/168.htm ספר השיחות תש"ח ע' 168]. וראה גם בהמלך במסיבו ח"ב ע' קצד, טעם אי אמירת הנוסח.}}.:הרבי מסביר כי התמיהה היא במנהגם של הנהוהגים שכן , שהמנהג להזמין את האושפזין בדיבור תמוה - שכן כל המטרה בהזמנה היא להזמין את הזולתכי הזמנת האושפיזין לא צריכה להעשות בדיבור ומספיק במחשבה, ומאידך, וכאן מדובר בזולת שאינו צריך שיאמרו עבורו את ההזמנה אם יזמין בדיבור ואפשר לקיים אותה גם על ידי ללא מחשבה ומצד שני אם יזמין אות בדיבבור והאדם לא יוון כראוי וכוונה - הדיבור דיבורו לא הואיל יועיל ואין בזה הזמנה כלל{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב ' עמוד קצה.}}. אך :הרבי הזכיר פעמים רבות, שלמרות שאין אומרים את הנוסח בדיבור, הרי תוכן הענין קיים{{הערה|ראה למשל שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 259). ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ע' 206).}}.