שינויים

'''ממלא כל עלמין''' הוא הארתו של [[הקב"ה ]] אשר מתלבשת באופן פנימי בעולמות לחיותם. שאור אור זה מתלבש בכל עולם לפי ערכו, ומאיר בכל נברא פרטי לחיותו. אור זה לצורך כך הוא בא בסדר והדרגה, מעילה לעלול בכל עולם ועולם לפי ערכו מריש מראש כל דרגין עד המדרגות ועד סוף כל דרגין.

אור הממלא כל עלמין הוא השני אחד מבין שני אופני החיות האלקית שבעולמות. שכללות החיות האלוקית בעולמות היא בשני בחינותשנמשכת לעולמות: [[אור הסובב כל עלמין]] ואור הממלא כל עלמין. שאור הסובב אור ה[[סובב כל עלמין ]] מקיף וסובב את כל העולמות בהשוואה אחת, ואור הממלא כל עלמין מתלבש בכל עולם לפי ערכו.

שורשו של אור הממלא כל עלמין הוא בבחינת נמשך באמצעות אור ה[[קו]] הנמשך לאחר ה[[צמצום]]. הארתו בעולמות [[בי"ע]] היא על ידי [[מלכות דאצילות]] היורדת להחיות את עולמות [[בי"ע]] בבחינה פנימית.

פירשו דרשו חז"ל: "מה הנשמה ה[[נשמה]] ממלאה את הגוף ה[[גוף]] כך [[הקב"ה ]] ממלא את העולם". הנשמה זה שה[[נשמה]] "ממלאה" כו' - היינו, משמעותו היא "מחיה כו. [[משל]] זה שנתנו היה בכדי לומר שכשם שניתן לראות את החיות שבאדם, כך ניתן ל'', ובחיות הגלויה שהנשמה נותנת בגוף - כמה פרטים:'ראות''' במוחש את החיות ש[[הקב"ה]] מחיה את העולמות.

א) החיות ובחיות הגלויה המתלבשת שה[[נשמה]] נותנת בגוף, שהגוף חש בה - הכוללת את הכוחות והחושים, היא מצומצמת, מוגדרת ומותאמת לפי גדרי והגבלת האברים, כמו חוש הראיה בעין, כח השכל במוח, הרגש בלב וכו'. זאת אומרת, שחיות זו באה בהתחלקות - לפי אופן חלוקת האברים בתכונותיהם הטבעיות, וישנם חילוקי מדריגות בחיות זו, משום שבכל אבר מתלבש כח וחיות המתאימה לו לפי תכונותיו ומדריגתו של האבר.כמה פרטים:

ב) מאחר שהחיות משתנה '''א'''. החיות הגלויה המתלבשת בגוף, שה[[גוף]] חש בה - הכוללת את הכוחות והחושים, הינה מצומצמת, מוגדרת ומותאמת לפי אופן השינוי שבאבריםגדרי והגבלת האברים; כמו חוש הראיה בעין, הרי מובן שהגוף ואבריו תופסים מקום ונחשבים למציאות לגבי חיות זוכח השכל במוח, דאף שהכוחות שולטים באבריםהרגש בלב וכו'. זאת אומרת, מכל מקום אין שחיות זו באה בהתחלקות - לפי אופן חלוקת האברים בטלים במציאות לגבי הכוחותבתכונותיהם הטבעיות, וישנם חילוקי מדריגות בחיות זו, אלא רק באופן משום שבכל אבר מתלבש כח וחיות המתאימה לו לפי תכונותיו ומדריגתו של [[ביטול היש]], היינו שנכנעים לכוחות ותו לאהאבר.

'''א'''. הוא אור זה מלובש ופועל בגלוי בנבראים, שבכל נברא ישנו כח אלקי המחיה אותו תמידמצומצם, בגדריו ותכונותיו הטבעיות. כי אילו היתה החיות מסתלקת כרגע חשהגביל וצמצם [[הקב"ו וחוזרת למקורהה]] את אורו להחיות בו את הנבראים, היה הנברא חוזר לאין ואפס ממשולכן הוא מצומצם לפי גדר ה[[נברא|נבראים]], והיה כלא היה וכמו קודם שנבראויש בו חילוקי מדריגות (בין [[ספירת החסד|חסד]] לגבורה וכו').

ב) מאחר שאור הממלא כל עלמין מוגבל ומצומצם לפי צורך התהוות הנבראים המוגבלים, מובן שהנבראים תופסים מקום ונחשבים למציאות לגבי אור זהמלובש ופועל בגלוי בנבראים, שבכל נברא ישנו כח אלקי המחיה אותו תמיד, בגדריו ותכונותיו הטבעיות. כי אילו הייתה החיות מסתלקת כרגע ח"ו וחוזרת למקורה, היה הנברא חוזר ל[[אין ואפס]] ממש, והיה כלא היה וכמו קודם שנברא.

'''ב'''. מאחר שאור הממלא כל עלמין מוגבל ומצומצם לפי צורך התהוות הנבראים המוגבלים, מובן שהנבראים תופסים מקום ונחשבים למציאות לגבי אור זה. אף על פי שהנבראים חיים וקימים מאור הממלא כל עלמין, שהם תלויים בו, ויתרה מזאת, הם גם כלים מוכשרים ומתאימים לקבל את החיות בפנימיותם, באופן שיחושו את החיות שמקבלים, מכל מקום אינם בטלים אליו בעצם מציאותם, אלא כפופים בלבד, ונכנעים לחיות האלקית בדרך ביטול היש, ולא בדרך [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|ביטול במציאות]].

משל לביאור החילוק שבין אור הממלא לאור הסובב הוא [[עיגולים ויושר]], כלומר, העיגול הסובב וקו הנמשך באמצעותו מראשו לסופו. שמצד הקו יש מעלה ומטה, אבל מצד העיגול הרי הוא מעגל למטה כמו שהוא למעלה ממש.

שורש אור הממלא כל עלמין הוא ב[[קו]] הנמשך לאחר ה[[צמצום]]. שאחר הצמצום באור אין סוף נותר לתוך ה[[חלל פנוי]] שנותר. ולמעלה יותר שורשו בכח הגבול של העצמות.

מבואר כי "ואתה מחיה את כולם", שפירוש "אתה" הוא [[אותיות ]] אל"ף תי"ו ה"א, שאל"ף הוא אות הראשונה ותי"ו הוא האות האחרונה, ו[[ה"א]] הוא ה' מוצאות הפה, שהן כללות כ"ב [[אותיות]] שקבועים בפה ודיבור העליון.

==מקורות לעיון:==

*[[תניא]] פרק נ"א.*[[שער היחוד והאמונה]] פרקים א', ב' וז'.*אגרת הקודש ג' כ"ה.*[[באתי לגני]] ה'שי"ת ס"א.*באתי לגני [[תשי"ג ]] ס"ג.

{{אור}}[[קטגוריה:ערכים בלימוד עולמות]][[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:אורות וכלים]]