שינויים

[[קובץ:כהן-גדול.png|ממוזער|חושן המשפט עם האורים ותומים על ליבו של הכהן הגדול בעת הקטרת הקטורת]]'''אורים ותומים''' הינם משמונת [[בגד|בגדי הכהן ]] ה[[כהן הגדול]], שעבד ב[[בית המקדש]].

שתי דעות בדבר החשן והאורים ותומים שהיו במקדש. לדעת [[רש"י ]] החושן הוא תכשיט כנגד הלבה[[לב]], שבו קבועים שנים-עשר אבנים יקרות, שבהם מפותחים שמות השבטים. ענין החשן כמו שכתוב בתורהב[[תורה]]: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד".

#היותו משמונת [[בגדי כהונה|[[בגד|בגדי]] הכהן הגדול ]] - לכבוד ולתפארת, ועל שם זה נקרא - חשן.#היותו מאיר לבני ישראל את דרכם ומורה להם את המעשה אשר יעשון, וזאת על-ידי האורים ותומים שבין כפלי החשן. ועל שם זה נקרא - חשן המשפט.

ובמקדש שני היה החשן, משום שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר [[בגד|בגדים]], אבל אותו השם לא היה בתוכו.

כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת הרמבה[[רמב"ם ]] - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל [[רוח הקודש]] ו[[נבואה]] (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את [[אותיות ]] התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי [[שכינה ]] - היינו, כלפי [[ארון הברית]].

אבל בבית ב[[בית שני]], אף על פי שנשא הכהן ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה הבגדיםה[[בגד|בגדים]], אבל לא היו נשאלין בהם.

מבואר בתורת ב[[תורת החסידות ]] שגילוי האלקות בבית ב[[בית המקדש ]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא היתה הייתה האפשרות להמשיך ולגלות את האור ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.

דבר זה תקף אף ביחס לחשן המשפט. אף שהחשן עצמו היה גם בבית שני, אבל לא היה המשפט להורות לבני ישראל ולעולם ול[[עולם]] כולו את דרכם ולהאיר להם.

ועל דרך זה הוא גם ב[[גלות]] - שאז גם החשן עצמו מתעלם מעמנו (ולא רק המשפט), וכמו שכתב [[הרח"ו ]] ז"ל ש"חשן" [[אותיות ]] "נחש", הוא ה[[נחש הקדמוני]]. להורות שבזמן הגלות (שבאה מפני חטאינו - שסיבתם התגברות ה"[[משכא דחויא]]" על ה[[נפש האלוקית]]), הנה הנחש ה[[נחש]] הוא השולט ואילו החשן הוא בהעלם.

==מקורות לעיון:==

*[[לקו"ש]] חיחלק י"א פר' תצוה שיחה ב'.

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]{{מבטהר הבית}}[[קטגוריה:בגדי כהונה]]