שינויים

==דעת הרבי==

[[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה"ק ת"ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו"כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ"ז בגלוי ממש, כ"א ברמז קצת ובעקיפין ע"י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ"ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ"צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו"ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]

הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, "כיליונו של כלל ישראל"{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב"ד אינפו].}}.

במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב"ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז"ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: "לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'"), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה "בן אדם" ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: "מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי", הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|"בסוד שיח" ח"ב (הוצאת "ופרצת", תשנ"ב) ע' 11.}}.

פרשה מיוחדת במינה היתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית באה"ק.

בכ"ג תמוז תשי"ג (איגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ללה"ק באג"ק מתורגמות, ח"ב, עמ' 44-43) כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ביחידות. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש את העסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שולח הרבי אל הרב זווין את העתק המכתב הנ"ל ומוסיף: "שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט"א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהי' עי"ז ח"ו באה"ק ת"ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע ג"כ לרוע על הנוער". כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: "וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים עכ"פ כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד"ל" (שמן ששון מחבריך, ח"ב, עמ' 78-77).

===מקרים חריגים===