39,916
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "עץ הדעת " ב־"עץ הדעת "
הרבי ביאר שבזה עצמו ישנה מעלה מיוחדת למי ש[[עליה לתורה|עולה לתורה]] בחדר בו התפלל וקיבל ליחידות נשיא הדור{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/22 שיחת שבת פרשת חוקת תשי"א].}}, ובדורנו – [[הזאל הגדול]] ב-[[770]].
על פי מנהג ישראל, לאחר שהחתן [[עליה לתורה|עולה לתורה]] זורקים עליו מיני מגדים ופירות יבשים{{הערה|בספר 'טעמי המנהגים ומקורי הדינים' הביא שמיני הקליות שנהגו לזרוק הם אגוזים שקדים וצימוקים, היות ואגוז בגימטריא 'חטא' ובעת החתונה מוחלין לחתן על כל עוונותיו, השקדים ממהרים להוציא את פירותיהם ואף את החתן מברכים שיזכה להעמיד תולדות ללא שום עיכוב, והצימוקים באים לרמז שיזכה לאשה צנועה וחסודה ולא תבוא לידי חטא כמו חווה שסחטה ענבים מעץ מ[[עץ הדעת ]] ונתנה ל[[אדם הראשון]].}}. מפי השמועה, כאשר הרבי התפלל ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] בשנת האבלות על רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]], הורה הרבי לדאוג להביא לבית כבר מ[[ערב שבת]] את השקיות עם מיני המתיקה שנהוג לזרוק על החתנים, ולא הסכים שיוותרו על מנהג זה.
לאחר התפילה, נהוג לערוך [[התוועדות חסידית]]. בשנים הראשונות לנשיאות, נהג הרבי לערוך התוועדויות מיוחדות בשבתות בהן היו חתנים שעלו לתורה, גם בשבתות בהן לא היה אמור להתוועד מצד הסדר הרגיל. בשבתות אלו נהג הרבי לבאר ב[[התוועדות]] ענינים שונים הנוגעים לחתונה, ושילב וקישר אותם עם פרשת השבוע. נוהג זה פסק עם השנים כאשר התרבו החתנים שעלו לתורה ב-770.