'''אויב''' ושונא הוא כינוי לכל עניני העולם וצרכי הגוף ה[[גוף]] הגשמי שאדם מתאוה להם, משום שהם מונעים מהאדם את האפשרות להתענג על הוי', כתורת [[הבעש"ט]] על הפסוק "כי תראה חמור שונאך וגו'" - כאשר תראה ותתבונן בחומר שלך, יתברר לך שהוא שונאך וכו'.
זאת, למרות שתאות האדם היא לא תמיד שלילית לגמרי, אלא לעיתים - התאוה היא גם לדברים גשמיים שהאדם צריך להם - הן לצורך קיומו והן לצורך עבודתו את ה', מכל מקום, צריך להיות; "ידך בעורף אויבך", היינו להתייחס אליהם בבחינת "עורף" ואחוריים של הרצון - "[[כמאן דשדי בתר כתפוי]]" - בעל כורחו, וכאילו כפאו וכו'.