שינויים

{{לעריכה}}{{לפשט}}[[קובץ:אוהל אדמו"ר הזקן.jpeg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|אוהל [[אדמו"ר הזקן]] המשופץ בהאדיטש]]

'''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' הינו הוא ציון קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, הממוקם בעיר [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]].

==ההסתלקות והקבורה=={{ערך מורחב|רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו|}}ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערת שולייםהערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערת שולייםהערה|בה הבדיל הרבי אדמו"ר הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר[[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]]. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערת שולייםהערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} ל[[עיירה]] הסמוכה, [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.

{{הערת שוליים|במהלך המסע עמדה באמצע הדרך ל[[האדיטש]] לקבורה נעצרה העגלה למנוחה ב, והיה נראה שגופו הקדוש של [[פונדקאדמו"ר הזקן]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף הגביה את העגלהעצמו וכאילו שוכב באויר. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה{{הערה|[[חזיר]]}}נכנסה תחת העגלה. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר הם גירשו אותה ו[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]חזר לשכב כמקודם.

כשהובילו מסופר שכאשר שבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את [[אדמו"ר הזקן]] לקבורה ב[[האדיטש]]גופו הק', נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ו[[אדמו"ר הזקן]] חזר לשכב כמקודםמיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו{{מקור}}.

מסופר שכשבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק',מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו. מתחת לסטענדר שבלב הציון יש מנהרה תת קרקעית, שמגיעה עד לצד השני,מעבר לנחל, בזמן מאוחר יותר נבנה [[השואהאוהל]] פתחו את פתח המנהרה 9 יהודים עברו לצד השני אל היער, וניצלו, יהודי אחד נשאר בחוץ לסגור את הפתח, ונלקח על ידי הנאציםמקום הקבר.

כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ"י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו"ר הזקן]] ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.

מסיבה [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו נמנעו הכהנים להכנס לאוהל- שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, מפני שלפי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי כאשר החלון, אין הדבר מועילסגור.

אם כי ה[[מהריפסקו זה של המהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שההלכה זו שגם אם הטפח מוגף נחשב הוא כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת הינו בתוך המקום, אבל באוהל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, היתה גופתו הטהורה מתחת לכיפהגבוהים עשרה טפחים, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר החלון מת מונח במקום סגורשאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.

אם כי === השתטחות כהנים על הציון ===המהרי"ל הגביל את פסקו זה, בתנאי שכותלי הכיפה שמעל לציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם הזהיר שהכהנים לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחיםיעזו להשתטח על הציון.

למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1== השתטחות ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על הציון ==קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל הזהיר שלא יעזו הכהנים להשתטח על הציוןכי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.

הגם שמעלת ההשתטחות המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על קברי הצדיקים היא גדולההאוהל, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זוהכרוך באיסור מהתורה{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהריתשובה מהמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} יש נוהגים להשתטח על קברי ה, מובא בקובץ [[תנאים]] ב[[ארץ הקודשהאוהל]]חוברת ו', אמר המהרישארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורהג.}}.{{להשלים}}

המהרי== כיום =={{ערך מורחב|ערך=[[קריית רבינו הגדול]]}}בשנת [[תשמ"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהלח]] עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]]. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות להקל על האוהלהבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של [[הרבי הרש"ב]], דבר הכרוך באיסור מהתורהליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל{{הערה|תשובה מהמהרי"ל1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75086 הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו], מובא בקובץ כתבה מתוך [[האוהלשבועון בית משיח]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] נערכה [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו"ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=ראו גםarticle_he&id==[[אוהל (קבר הצדיק)]73204 במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש]{{תמונה}} {{אינפו}}}}.