שינויים

[[קובץ:הרבי_בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הראשונה של הרבי בעת ביקורו ב[[פריזביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקורו בפריז]] בשנת [[תש"ז]]. יושב מאחורי הרבי: ר' אהרון זאקאן]]הרב '''אהרון זאקאן''' ([[כ"ט כסלו]] [[תר"צ]]-– [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[פילדלפיה]] שעסק בחינוך והוראה במשך עשרות שנים, ובמסגרת פעילותו הקים את אגודת המחנכים, לצד פעילות בהפצת יהדות וחסידות ברחבי פילדפיה.

==תולדות חייוחיים==

בשנת [[תרצ"ח]] עברו הוריו ל[[מוסקבה]], ואביו עסק במסחר לא חוקי בתכשיטי [[זהב ]] יחד עם מספר חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, וביניהם עם ר' [[דובער לברטוב]], והוא עצמו היה לומד מחוסר ברירה בבית הספר הממשלתי ('השקאלע'), ובשעות אחר הצהריים היה מסייע לאביו בהעברת תכשיטי זהב ממקום למקום, מתוך השערה שהשוטרים הרוסיים לא יחשדו בילד הצעיר.

כשפרצה [[מלחמת העולם השניההשנייה]] ברחו כמו יהודים רבים לעומק השטח של [[רוסיה]], ועברו להתגור בכפר קאראסו, הסמוך לעיר [[טשקנט]], ובשנת [[תש"ב]] עברו להתגורר בטשקנט עצמה.

התקרבות משפחתו לחסידי חב"ד שהחלה עוד במוסקבה, קיבלה חיזוק משמעותו בזמן שהותם בטשקנט שם היתה הייתה קהילה חב"דית תוססת, וכשהוקם במקום [[תומכי תמימים טשקנט|סניף של ישיבת תומכי תמימים]], הכניס אותו אביו ללמוד בישיבה, וכך הפך לתמים מן המנין{{הערה|עובדה זו מוכיחה עד כמה חסידי חב"ד בעיר סמכו על אביו, מכיון שקיומה של הישיבה נשמר בסוד ונודע רק לאבות התלמידים שהחסידים סמכו עליהם שלא יגלו את סוד קיומה של הישיבה גם באם יתפסו על ידי [[המשטרה החשאית ]] ויעברו עינויים קשים.}}.

בשנת [[תש"ה]] הסתיימה המלחמה והוריו חזרו להתגורר במוסקבה, אך הוא חזר לטשקנט אחרי זמן קצר להמשיך את לימודיו בישיבה, ולאחר חתונת אחותו בשנת [[תש"ו]] עם התמים [[יוסף חיים סלאווין]] החלו הוריו להתעניין בהברחת הגבול לפולין ל[[פולין]] דרך [[לבוב]] כמו שעשו חסידים נוספים רבים, ולאחר [[חג השבועות]] הצליחו להשיג תעודות פולניות מזוייפות ועשו את דרכם ברכבת משא (עשאלון), כשבדרכם ארבה להם חבורת גנבים שאילצה את הנהג ביריות ואיומי אקדח להסיט את הרכבת למקום נידח שם עשו חיפוש מדוקדק על גופם של האנשים ששהו ברכבת והחרימו את רוב הרכוש, ובזכות תושייתם של בני משפחת זאקאן נשארו רוב חפצי הערך ברשותם לאחר שהציחו להערים בדרכים מגוונות על השוטרים.

בזמן ביקורו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע לבקר את אנ"ש שיצאו מרוסיה מ[[רוסיה]] והתרכזו בפריז, הצליח הרש"ג לסדר ויזות ל[[ארצות הברית]] לחמישה בחורים כשר' אהרון זכה להימנות ביניהם{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו ר' [[הירש'ל חיטריק]], ר' [[עזריאל חייקין]], ור' [[חיים אשר כהנוב]].}}, וב[[חודש אב]] של אותה שנה הגיע לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שהיתה שהייתה באותו זמן בבניין ברחוב בדפורד, מרחק של רבע שעה הליכה מ-[[770]].

לימודיו ב-[[770]] נמשכו כחמש שנים, כשבמהלכם התעסק בלימודי השחיטה וקיבל הסמכה לשחיטה מהשוחטים החב"דיים ר' [[אברהם גורדון]] ר' [[ירחמיאל בנימינסון]] ור' [[ישראל פיקרסקי]]. בשנת [[תשי"ג]] הרב [[אליעזר סילבר]] ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח אליו [[מלמד ]] למוסד שהקים ב[[סינסינטי]], ולאחר קבלת ברכה מהרבי נסע למקום וסייע בפעילותו של הרבי הרב סילבר (אף שהיה מחוגי ה[[מתנגדים]]) ובשנת הלימודים [[תשי"ד]] שימש כמלמד ב'בית יעקב' שבהנהלתו, כשבשבתות היה סועד על שולחנו של ר' [[יוסף גולדשטיין]].

עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-[[770]], כשאת מקומו החליף ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב [[אהרון פופאק]] שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב ב[[פילדלפיה]], ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי [[שבת ]] הוא חוזר ל-[[770]] לשהות במחיצת הרבי, ובימות החול היה פועל עם יהודי פילדפיה בהפצת יהדות וחסידות.

בקיץ של שנת [[תשט"ז]] השתדך עם מרת סימה, ביתו בתו של הרב [[ישעיה מטלין]] והחתונה התקיימה בה' [[אלול ]] כשהרבי עצמו היה המסדר ה[[מסדר קידושין ]] בחתונה. מכיון שהחתונה היתה שה[[חתונה]] הייתה עם ביתו בתו של כהן, הורה לו הרבי להוסיף על שאר ההכנות לחתונה ללמוד ארבעים פעמים את מסכת כלה.

אחרי החתונה המשיך לעסוק בהוראה בפילדלפיה יחד עם זוגתו, ואף הקים את אגודת המחנכים באמצעותה פעל בכל רחבי ניו יורק ב[[:קטגוריה:מבצעי הרביעשרת המבצעים|מבצעי הרבי]].

*בנו, ר' אברהם זאקאן- נפטר ז ניסן תש"פ מנגיף הקורונה.*בנו שמריה זאקאן, נפטר בצעירותו בזמן לימודיו בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בחודש ב[[חודש סיון ]] תש"ל.

בשנה האחרונה לחייו סיפר את זכרונותיו לבני משפחתו. זכרונות אלו הועלו על גבי הכתב והתפרסמו בשתי בשני חלקים ב[[תשורה|תשורות]] לחתונת נכדיו:*חלק א' - שמחת הנישואין ה[[נישואין]] של יצחק ונחמה דינה נפרסטק, י"ד אדר ראשון תשס"ה.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]][[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]][[קטגוריה:משפחת דיסקין]][[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]]